מחיר האשראי לצורכי מס: יש להכיר בריבית האפקטיבית

פרשנות מילולית למונח ריבית - דוגמת הפרשנות שאומצה בבית המשפט העליון בישראל, על פיה יש לפרש את המונח לפי משמעותו "הרגילה בלשון בני אדם" - צמצמה את היקפה של הריבית המוכרת לצורכי מס בישראל. במאמר זה ננסה להציע גישה חולקת, המרחיבה לצורכי מס את תחומה והיקפה של הריבית מעבר לריבית הנומינלית, הנקובה והמוגדרת ככזו. על פי הגישה המוצעת, המחיר האפקטיבי של עסקת אשראי נתונה - היינו: מחיר המשקלל כל תשלום שמשלם הלווה עבור קבלת אשראי, או לצורך הבטחת זמינותו ומחירו, והמלווה מקבלו בעבור נתינתו - הוא שייקבע לצורכי מיסוי את היקפה של ה"ריבית" באותה עסקה. התיזה המוצעת תיבחן חמישה מקרים. ראשית נפתח בהצגת הכשל ההיסטורי של שיטות המס בארצות הברית, באנגליה ובישראל בהבנת המשמעות הכלכלית של תשלום פרמיה או של קביעת דמי נכיון בעסקת אשראי. לאחר מכן נבחן את האפיון הנכון לצורכי מס של תשלום עבור החזר הוצאותיו המנהליות של המלווה על ידי הלווה ונטען כי יש לסווגו כריבית. בהמשך הדיון נציג את טענתנו לפיה גם תשלום עמלה בגין הקצאת אשראי - היינו, תשלום המבטיח את זמינותו של האשראי - צריך להיחשב כריבית. כן נבדוק את השפעתה של הגישה המוצעת על מחירה של עסקת אשראי בה לעסקה המוצהרת נלווית עסקה אחרת, הנכפית על הלווה ואת מהותן וסיווגן, לצורכי מס, של עסקאות החלפה של חוזי ריבית. גם בדיוננו בשני סוגי העסקאות האחרונות נציג את טענתנו, לפיה הקריטריון הרלבנטי לחישוב מחירה של עסקת אשראי לצורכי מיסוי הוא שיעור הריבית האפקטיבית. לקביעת מחירה האפקטיבי של עסקת אשראי, ואופן סיווג מרכיבי העלות שלה, השלכות מעשיות רבות. לעיתים, רק ריבית שהוגדרה במפורש בתור שכזו תוכר כהוצאה על פי הדין הנוהג, ואילו "התשלום הנוסף" הכרוך בהלוואה לא יוכר למשלם. במקרים אחרים, קיימת חשיבות רבה לאופן סיווג הריבית ולקביעת שיעורה בשל הדינים המיוחדים למיסוי הריבית או בשל שיקולי עיתוי. שכן, עיתוי קביעתה של הכנסת ריבית או של הוצאת ריבית שונה מעיתוי קביעתה של הכנסה או הוצאה רגילה.