שימוש לרעה בזכות

הביטוי "שימוש לרעה בזכות" הינו דו-משמעי. יש ואדם מפליג בשימוש בזכות ומגיע לדרך שימוש שהדין אוסר עליה, כגון: בעל מגרש רשאי לבנות עליו, אך אם המגרש מצוי באיזור מגורים אין להקים עליו בית-חרושת. יצויין כי למניעו של בעל המגרש אין חשיבות כל שהיא בהקשר זה של דברים. אך יתכן גם שבעל מגרש יקים עליו מבנה, דבר המותר על-פי הדין, אבל כוונתו היחידה היא להזיק בכך לשכנו. למראית עין מצויה פעולתו תוך ד' האמות של זכויותיו החוקיות. מהי עמדת הדין לגבי שימוש בזכות מסוג זה? בבעיה זו, ובבעיה זו בלבד נעסוק במאמר זה.