תיווך שטרות - לאור הגדרת הריבית בחוק הריבית תשי"ז (ע"א 58/68)

ביטול צו הריבית, שנכנס לתוקף לפני זמן לא רב, מקהה במידה רבה את חודה של הבעיה בה עוסקת הערת פסיקה זו. אולם, עדיין יש רלבנטיות לבעיה, וזאת משתי סיבות: 
א. בצו המבטל את צו הריבית תשי"ז נקבע, כי הצו מתשי"ז ימשיך לחול על מלוות שנתנו לפני תחילת הצו המבטל. מכאן שבעיית תווך השטרות עדיין רלבנטית לגבי מלוות רבים שניתנו לפני מרץ 1970, ואשר לא תם עדיין מועד פרעונם. 
ב. חוק הריבית, בו מופיעה הגדרת הריבית לא בוטל והוא עדיין בתוקף. לכן יש מקום גם עתה לבדוק את מעמדם של דמי תווך השטרות לאור הגדרת הריבית בחוק, וגם אם מבחינה מעשית לא מתעוררת הבעיה לאור ביטול הצו - הרי מבחינה רעיונית הבעיה ממשיכה להתקיים. 
ביטול צו הריבית לא נעשה בחלל ריק, אלא בא במידה רבה בגלל תווך השטרות, שרוקן למעשה את הצו מתוכן. הערת פסיקה זו בודקת את הפתרונות המשפטיים השונים (אלה שהוצעו בפסק הדין ואחרים) לבעיית תווך השטרות, ומנסה על-ידי כך, להבהיר את הנסיבות שהביאו לביטול צו הריבית.