הרהורים על דיני מעין-חוזים

המהפכה שחולל המחוקק הישראלי בדיני החוזים עם פנייתו החדה מן הדין האנגלי אל הדינים הקונטיננטליים— האם היא מעיבה גם על דיני מעין־חוזים? אומר סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל״ג- 1973: "הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לענין ובשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה". כמה וכמה שאלות נכבדות צפות מאליהן עם קריאת הוראה זו: פעולה משפטית מהי? מהם החיובים שאינם נובעים מחוזה להבדיל מפעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה? אך למטרת חיבור זה נסתפק בשאלה מצומצמת יותר: היש לכלול בהוראה זו גם מעין־חוזים ? חשיבותה של השאלה ברורה. אם מעין־חוזים נכללים במסגרת ההוראה הרי שיש לנהוג בהם במסגרת וברוח הדין הקונטיננטלי — הוא השורר בחוק הנדון. ואם על־ידי הכללה זו ״דן״ בהם חוק החוזים (חלק כללי) הנ״ל, הרי בכך נחסמה הפנייה לדין האנגלי בתוקף הוראת סעיף 63 לאותו חוק, הקובעת כי ״בענינים שחוק זה דן בהם לא יחול סימן 46 לדבר המלך במועצתו לארץ ישראל, 1947-1932".