הפיצויים בלשון הרע – תמונת מצב אמפירית

בשנים האחרונות זוכה ההגנה על הזכויות האישיות (הפרסונליות): השם הטוב, הפרטיות, האוטונומיה, הזכות למסחור אישי (הזכות לפרסום) ואחרות, לתשומת לב רבה בחברה הישראלית. לצד הדיון האקדמי העוסק בסוגיות ערכיות ומנתח תאורטית את הבסיס לכל אחת ואחת מהזכויות האישיות, גם מתנהל דיון ערכי המנסה לייצר שינוי מעשי בכללים המשפטיים המסדירים את הנושא. משתתפיו הפעילים של דיון זה הם נבחרי בית המחוקקים שלנו, שחלקם פועלים במרץ לחיזוק מסיבי של מקבץ הזכויות הפרסונליות הקלסיות, ובעיקר הזכות לשם טוב, מצד אחד, ונציגי ה"מדיה", העיתונות הכתובה והמשודרת, מועצת העיתונות וגופים ציבוריים אחרים מהצד האחר. השיח הציבורי המתעצם, הפסיקה המתלבטת, סיבות פוליטיות וההתפתחות הטכנולוגית בנושא זה לצד סיבות שמקורן בזמן שחלף מאז חקיקתו של חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 הובילו לשטף מתגבר והולך של הצעות לתיקונו של חוק זה. הטיעונים והנחות העבודה שמלווים את הצדדים בדיון החשוב הזה לוקים בחיסרון ניכר אחד – הם נעדרי בסיס עובדתי מספק. הן מי שחפצים בהחמרת התגובה המשפטית על פגיעה בשם הטוב והן מי שחרדים לגורלה של העיתונות החופשית החוקרת – אלה ואלה אינם כל מציגים נתונים עובדתיים שהם באשר לאופן שבו קורים הדברים "בשטח". את הצורך בנתונים אמפיריים שיציירו תמונה עובדתית של הפסיקה הישראלית ושל האופן שבו בית המשפט תופס את ערכו של השם הטוב ואת נקודת האיזון הכספית המתאימה לפיצוי בגין פגיעה בו מחד גיסא ושמירת אינטרסים מנוגדים חשובים לא פחות מאידך גיסא, אנו מנסים לספק במחקר זה. מטרתו של המחקר היא לבדוק את נתוני פסיקת הפיצויים על הפגיעה בשם הטוב במשפט הישראלי בשמונה השנים האחרונות: אם מספר תביעות הדיבה שהתקבלו בארץ בשנים האחרונות ונפסקו בה פיצויים עלה או ירד; אם סכומי הפיצויים הנפסקים כיום בבתי המשפט בארץ במקרים שבהם מתקבלת תביעה בעילה של הפרת חוק איסור לשון הרע והנתבע נמצא אחראי לפרסום המכפיש עלו או ירדו; מהו "תג המחיר" המקובל לפגיעה בשמו של נבחר ציבור לעומת "תג המחיר" של שמו הטוב של אדם מן היישוב; בכמה מוערך השם הטוב; מהם סכומי הפיצוי המוטלים על המדיה כשהיא מפרסמת לשון הרע; איזהו סכום הפיצוי הראוי בעיני בתי המשפט על פגיעה בשם הטוב בכלל ועל פי מה הוא נקבע. לצורך הצגת ממצאי המחקר המאמר פותח בסקירת עקרונות הפיצויים אלו שמקורם בחוק ואלו שמקורם בפסיקה – על פגיעה בשם הטוב על פי דיני הנזיקין בכלל ועל פי חוק איסור לשון הרע בפרט. בהמשך לכך עורר המאמר היכרות מחודשת עם הפיצוי ללא הוכחת נזק, אחד מחידושיו של חוק איסור לשון הרע. לאחר מכן מסביר המאמר את מתודולוגית המחקר ומפרט את ממצאיו. לסיכום מציע המאמר כמה מסקנות כלליות מממצאי המחקר ומפרט כיווני מחשבה נוספים אפשריים למחקרים עתידיים שהמחקר הנוכחי יכול להוות להם בסיס. עיקר חשיבותו של המחקר הוא ביצירת תשתית רחבה של נתונים עובדתיים אמפיריים שעליהם יהיה אפשר לבסס בעתיד הן פסיקה קוהרנטית ואחידה יותר והן חקיקה מעוגנת מציאות יותר.