הזכות לתמיכה במקרקעין

זכותו של אדם לשמור על השלמות הפיזית של קרקעו - הזכות לתמיכה במקרקעין - עוגנה בסעיף 48א לפקודת הנזיקין, שהוסף לפקודה אגב חקיקתו של חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. המאמר דן בטיבה העיוני של הזכות לתמיכה במקרקעין, תוך בחינת מיקומה ודרך חקיקתה, ובהשפעה שיש לגורמים לאלה על פרשנות הסעיף, תוך התיחסות גם להגנה הניתנת כיום לזכות הקניין, ולשאלה אם מדובר בזכות במקרקעין. המאמר מצביע על סעיף 14 לחוק המקרקעין כמקור אפשרי לזכות המהותית של התמיכה, כאשר סעיף 48א מהווה את הפן המשלים לו. כן נסקרים יסודות העוולה שנקבעה בסעיף 48א, ונבחן היקף התפרשותה של הזכות, תוך השוואה להסדרים במדינות המשפט המקובל, בקונטיננט ובמשפט העברי. לנוכח הוראות חוק המקרקעין העוסקות בבתים משותפים והתקנון המצוי, נראה כי לזכות תחולה רחבה יותר במסגרתו של בית משותף, בה חלה על הדיירים חובת עשה לשמור על התמיכה שדירתם מעניקה לבית ולדיירים, כאשר לעיתים גם קמה זכות כניסה לדירתו של אחר לצורך הגנה על התמיכה ברכוש המשותף, או אף בדירה אחרת. בשולי המאמר מוצע כי במקרים מסויימים ייערך איזון נאות בין זכותו של אדם לשלמות מקרקעיו ובין זכותו של הזולת לניצול מקרקעיו.