בין שתי זירות: אכיפת זכויות יוצרים באינטרנט
אכיפת זכויות יוצרים בסביבה הדיגיטלית עברה שינויים מרחיקי לכת בעשורים האחרונים. היקף ההעתקה בידי מיליוני משתמשים ברחבי העולם והקושי לזהות מפירים להעמידם לדין ולקבל מהם פיצוי, הפך את אכיפת זכויות היוצרים באמצעות בתי המשפט להליך יקר ומורכב. על רקע "כשל אכיפה" זה הופעל החל מאמצע שנות התשעים לחץ כבד על גורמי ביניים ברשת לפעול בעצמם להסרת יצירות מפירות המונגשות באמצעות השירותים שאותם הם מספקים. ההסדר המשפטי שאומץ בחקיקה בארצות הברית ובאירופה העניק לגורמי ביניים חסינות מאחריות להפרת זכויות יוצרים בתנאי שיפעלו להסרת יצירות מפירות מייד לאחר שקיבלו הודעה על כך (משטר של "הודעה והסרה"). מנגנון זה של "הודעה והסרה" אומץ גם בפסיקה בישראל.בעקבות זאת התפתחה ברשת זירת אכיפה דיגיטלית לצד הליך האכיפה המסורתי של זכויות יוצרים באמצעות הגשת תביעה לבתי המשפט. זירה זו מתנהלת באמצעות גורמי ביניים המפעילים אמצעי הסרה, חסימה, מניעה וסינון של יצירות הנחשדות כמפירות, על פי דרישת בעלי הזכויות. קיומן של שתי זירות לאכיפת זכויות יוצרים ברשת הפועלות בד בבד ושונות זו מזו במהותן מעורר שורה של שאלות בדבר היתרונות והחסרונות היחסיים של כל אחד מהליכי האכיפה: מי הם השחקנים המעורבים בכל אחד מהליכי האכיפה? באיזו מידה הליכי האכיפה השונים משרתים את היעדים של דיני זכויות יוצרים בזירה הדיגיטלית? והאם האכיפה בזירות השונות מתיישבת עם ערכי יסוד כגון עקרון שלטון החוק, הגישה לצדק וקיומו של הליך הוגן? אף שהאכיפה בזירה הדיגיטלית הפכה לגורם משמעותי בתמונה הכוללת של אכיפת זכויות יוצרים ברשת, מעט ידוע על היקף האכיפה המתבצע בזירה זו. זירת האכיפה הדיגיטלית מנוהלת בידי גורמי ביניים, שהם בדרך כלל תאגידים רב-לאומיים ומתבצעת באמצעות אלגוריתמים שאינם נגישים לציבור ומוגנים בדרך כלל כסוד מסחרי. התמונה בנוגע לאכיפת זכויות יוצרים באמצעות בתי המשפט אף היא חלקית בלבד ומבוססת אך ורק על פסקי דין והחלטות שפורסמו. מאמר זה בוחן את השימוש בפועל בזירות האכיפה השונות: בתי המשפט ואכיפה דיגיטלית בידי גורמי ביניים באמצעות מנגנון "הודעה והסרה". המאמר מציג ממצאי מחקר אמפירי חלוצי אשר בחן בישראל את שתי זירות האכיפה ודן בהשלכות על גישה לצדק, הוגנות ההליך, עיצוב הדין בזכויות יוצרים וזכויותיהם המהותיות של הצדדים. ממצאי המחקר מעוררים ספק כבד בנוגע להגשמת היעדים של הליכי האכיפה בכל אחת מן הזירות וחושפים את מגבלותיהן של זירת האכיפה המסורתית בבתי המשפט ושל זירת האכיפה הדיגיטלית. הגם שאף אחת מזירות האכיפה איננה מבטיחה קיומו של הליך הוגן במלואו, אגב מתן משקל ראוי לאינטרס הציבורי ולביקורת שיפוטית מתאימה, בכל זאת בולטים יתרונותיו של ההליך השיפוטי על פני הליך ההסרה האלגוריתמי המיושם בידי גורמי ביניים. ממצאי המחקר יוכלו לסייע בגיבוש מדיניות משפטית בתחום האכיפה, בין היתר בכל מה שנוגע לסכנות שבהפרטת מנגנון האכיפה ולצעדים שיש לנקוט על מנת להבטיח גישה לצדק, הוגנות ההליך והגשמת תכלית דיני זכויות יוצרים.
