פתיחת חשבון - אחריות בנק וסיכון בנקאי

פתיחת חשבון בנק לצורך הפקדת כספים, אם כחשבון עובר־ושב ואם כחשבון לזמן קצוב, היא, ללא ספק, אחת הפעולות הפופולריות בחברה המודרנית. למעשה, כריתת עיסקה זו היא גורם מכריע הן לבנק והן ללקוחו: לבנק, מפני שעיסקה זו היא המקור העיקרי לכספים הדרושים לצורך מתן אשראי; ללקוח, מכיוון שניהול החשבון מבטיח לו נוחיות רבה הן בשמירה של כספים ובקבלתם וגביית שטרות לטובתו, והן בביצוע תשלומים. אך אין להסיק מכך, שהבנקים חייבים לפתוח חשבון לכל מבקש ושלכל אזרח זכות מוחלטת לקבל שירות זה. הבנת הזכויות והחובות של הצדדים נובעת בראש וראשונה מהגדרת אופיים המשפטי של הליכי פתיחת החשבון; אם כן, הגדרה זו היא המטרה הראשונה במחקר זה.

בנוסף לכך אין להתעלם מן העובדה, שפתיחת חשבון בנק רשלנית עלולה לגרום נזקים לצדדים המעורבים בה; ולבסוף, וכתוצאה מכריתת עיסקה זו, עלול להיווצר מצב שבו נפגעו הזכויות הלגיטימיות של אחרים, כל אימת שלקוח בנק משתמש בחשבונו לרעה. להכרת הסיכונים האלה ולתיאור אמצעי הזהירות המעשיים שעל הבנק לנקוט לצורך מניעתם, מוקדשים שני הפרקים האחרונים של מאמר זה. הסוגיות הנזכרות לעיל יידונו במסגרת של חשבונות בנק ליחיד, חשבונות משותפים, חשבונות לשותפויות ולחברות, ומתוך התייחסות לעמדות המחוקק המקובלות בחקיקה הבנקאית האחרונה, דהיינו, חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א-1981 ,וחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א-1981.