פיצויי ציפייה, קשר סיבתי ו"אובדן היקף עסקים" עקב הפרת הסכם בלעדיות ותנאי מכירה
בפרשת אופטיקה הלפרין נחלקו דעות שלושת השופטים במותב באשר לפסיקת פיצויי ציפייה בגין הנזק שסבלה נפגעת מהפרה של הסכם בלעדיות ותנאי מכירה של מסגרות משקפיים. ברשימה זו אבקש להתוות אמות מידה לניתוח אינטרס הציפייה של נפגעת מהפרה של הסכם הספקה שכזה. בניגוד למשתמע מעמדות השופטים בפרשה דנן, אין מדובר ברווחים מהיחידות שהייתה הנפגעת מוכרת בתקופה שבה לא קוים ההסכם, אלא ברווחים מהיחידות שהייתה רוכשת בתוך תקופת ההסכם אלמלא ההפרה ומצליחה למוכרן.
בתוך כך, העמדה המבקשת להפחית מן הפיצוי את היחידות שנותרו במלאי הנפגעת בסוף השנה אינה מביאה בחשבון את האפשרות כי אלמלא ההפרה הייתה הנפגעת יכולה לרכוש כמות דומה של יחידות בתנאי הרכישה המוזלים שהקנה לה ההסכם ולמוכרן גם כן. אשר לנזק האפשרי מאובדן זכות הבלעדיות, אטען כי הדרישה שלפיה על הנפגעת להראות שמחיר המכירה של היחידות אכן ירד בשל הפרת ההסכם היא כוללנית, ואינה מבחינה כראוי בין היחידות שהייתה רוכשת בעתיד אלמלא ההפרה ליחידות שכבר סופקו לה אך טרם נמכרו.
כמו כן, אעמוד על מהותה של דוקטרינת "אובדן היקף העסקים", אשר דומה שנדונה לראשונה בבית המשפט העליון בישראל, ואטען כי יישומה במקרה הנוכחי – ללא דיון ממצה בשאלה אם מדובר בדין מצוי או רצוי – מעורר קשיים. קושי אחד הוא בהיבט המושגי, שכן העובדה כי הנפגעת לא עשתה עסקה נוספת עם ספק אחר, עסקה שהייתה עושה גם אלמלא ההפרה, סותרת את ההנחה שבבסיס הדוקטרינה. קושי שני הוא בהיבט המעשי, שכן סביר כי צמצום ההיצע של מסגרות מותג המשקפיים שלא סופקו בעקבות ההפרה הגדיל את הביקוש למוצרים תחליפיים שמכרה הנפגעת – מסגרות משקפיים אחרות – ובכך הקטין את שיעור הנזק שלה.
