החוק להגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי: מסקנות נורמטיביות על השלכותיו בעקבות בחינה אמפירית מדגמית של שכר המנכ"לים ב-10 חברות פיננסיות (מאמרים שיראו אור בקרוב)

גיליונות: גליון יז
שקד כהן-דור

מעל 4 שנים חלפו מאז עבר בקריאה שלישית החוק להגבלת שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים, ועל אף העמדות הנחרצות שמוצגות משני צדי המתרס, השפעתו טרם נבחנה לעומק בספרות האקדמית. לפיכך, מטרת המאמר היא למלא חלל זה ולשפוך אור על השפעות החוק.

המחקר האמפירי מציג לראשונה בבמה אקדמית נתונים מפורטים שמציגים את שכרם של מנכ"לים ב-10 מן התאגידים הפיננסיים המובילים בשנים 2019-2013. לאחר הצגת הרגולציה בתחום בארץ ובעולם וכן עמידה על מגבלות המחקר, מוצגות המסקנות על בסיס נתונים אלה. המסקנה הראשונה הינה כי יש להרחיב את חובות הגילוי ביחס לעמידה בהוראות החוק ובפרט, יש להורות לחברות לגלות מהן עלויות המס שיושתו על החברה עקב החריגה ממגבלת המס שקבועה בחוק. בנוסף, מוצעים שני פתרונות משמעותיים יותר; הראשון יטיל את עליות המס העודפות על העובד עצמו, ולא על החברה, וימנע מצב אבסורדי בו החוק מטיל "קנס" על הציבור המושקע בחברות הפיננסיות. יש להוציא לפועל פתרון זה אך ורק אם יתגלה שחובות הגילוי לא מגשימות את תכליתן. הפתרון השני גורס כי יש לאפשר לחברות לשלם לנושאי המשרה תגמול משתנה החורג מהמגבלה הקשיחה שבחוק, כאשר רכיב זה לא יעלה על 55% מהשכר הקבוע. שינוי זה אמנם יוביל לעלייה בשכר נושאי המשרה במקרים בהם התנאים לתגמול המשתנה יתממשו, אך השכר הקבוע יישאר כפוף למגבלת היחס שקבועה בחוק.