עבירת לשון הרע – האם פרסום לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין הוא פרסום ל"אדם" אחד? (בשולי רע"פ 3742/18 פלוני נ' פלוני)

גיליונות: גיליון יג
תמר גדרון ואורי וולובלסקי

עו"ד א הגיש תלונה משמעתית נגד עו"ד ב לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. בוועדה חברים כמה אנשים. האחריות הפלילית על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965 מותנית בקיומם של שני תנאים: הפרסום המכפיש נעשה בכוונה לפגוע, והוא פורסם לשני בני אדם או יותר זולת הנפגע. בית המשפט העליון קבע כי הפרסום לוועדת האתיקה אינו עונה על תנאי התפוצה האמור, וכי על פי כללי הפרשנות המקובלים הוועדה היא אדם אחד בלבד.  משכך, קיימת – אם בכלל – אחריות בנזיקין בלבד. החלטה זו מצמצמת את ההגנה על השם הטוב ומרחיבה את ההגנה על חופש הביטוי. בהארת פסיקה זו נטען כי הפרשנות שנתן בית המשפט העליון לצירוף המילים "שני בני אדם או יותר" אינה יכולה לעמוד, וכי הסף שקבע המחוקק להיקף הפרסום הנדרש לביסוס אחריות פלילית בלשון הרע הוא שני בני אדם במובנו הרגיל והמילולי של צירוף מילים זה. לכן ועדת האתיקה, המונה יותר משני חברים, אינה יכולה להיחשב אדם אחד, והפרסום שפרסם עו"ד א לוועדה זו עונה על דרישת היקף הפרסום שהציב החוק לקיומה של אחריות פלילית.

מאמרים נוספים בתחום