מתחמים לא הולמים: על עקרון ההלימה בקביעת מתחם העונש ההולם

תיקון 113 לחוק העונשין קבע הסדר חקיקתי מקיף להליך גזירת הדין. בשלב הראשון נדרש בית המשפט לקבוע את מתחם העונש שהולם את חומרת מעשה העבירה. כיוון שככלל בית המשפט מטיל את העונש במסגרת המתחם שנקבע בשלב הראשון, לקביעת המתחם השפעה עצומה על גזרי הדין. המאמר מציג את העקרונות האמורים להנחות את בתי המשפט בקביעת מתחם העונש ההולם על פי התיקון והאופן בו ניתן ליישמם. לאחר מכן נסקרים מתחמי העונש שנקבעו בבתי משפט מחוזיים לעבירה של שהייה שלא כדין בישראל. במרבית המקרים קבעו בתי המשפט המחוזיים מתחם ענישה של חודש עד שישה חודשי מאסר בפועל לשוהים שלא כדין. המאמר מראה כי מתחמי ענישה אלו מחמירים מדי לאור העקרונות שנקבעו בתיקון לחוק, וכי אימוצם עלול להביא לגידול משמעותי במספר האסירים בישראל, בניגוד למטרות החוק. לסיכום המאמר מוצגות מספר נורות אזהרה שראוי היה כי בתי המשפט ישיתו אליהם את לבם בקובעם את מתחמי העונש ההולם למעשי עבירה בשנים הראשונות ליישום החוק.