"לשון הרע - עבירה" ומשמעות הדרישה "בכוונה לפגוע" - מחשבה שנייה (ע"פ 506/89)

משפטים: כרך כג
ש"ז פלר

מקובלת על כולם הדעה, שהמשמעות המשפטית של הדיבור ״בכוונה לפגוע״ בדרישה שבה מותנה האיסור "לשון הרע – עבירה", בהתאם להגדרתו הנורמטיבית, איננה זו של שלוחתה המסוימת של מחשבה פלילית העשויה לאפיין עבירה תוצאתית, למרות משמעותו הלשונית האפשרית של הדיבור. כן מקובל שניתן לייחס לדיבור זה עוד שתי משמעויות לשוניות -  אחת ״תכליתית״ והאחרת ״מניעית״. ברשימתי הקודמת גרסתי, כי שתיהן עשויות להיחשב כפירושים משפטיים סבירים, אך ידה של המשמעות ה״מניעית״ היא על העליונה בשל כך שהיא מצמצמת את היקף האיסור לעומת זולתה. ועתה ״המחשבה השנייה״ והתיקון בעקבותיה של דעתנו האמורה: המשמעות ה״תכליתית״ של הדיבור ״בכוונה לפגוע״ טעונה זניחה, לא בשל כך שהיא מאפשרת פירוש משפטי מרחיב את היקף האיסור אלא בשל היותה בלתי־סבירה. בזירת המשמעות המשפטית של הדרישה ״בכוונה לפגוע״ נותרת אפוא רק המשמעות ה״מניעית״. הנימוקים לכך מצויים כמובן בגוף הרשימה.