הנטל ובעיית האונס והסיכול
הנטל הוא התנהגות הנדרשת מהמטופל לשם זכייה או המשך זכייה, ביתרון משפטי. בתור יתרון מבינים אנו כל טובת הנאה, כל מצב משפטיי נוח למטופל (זכות, יכולת, שימור אינטרס מוגן, מניעת חובה או נטל וכו'). כך, ייתכנו מקרים שבהם התנהגות זו או אחרת כרוכה בתחולת דין לטובת המטופל או במניהעת תחולת דין לרעתו. אפשר לומר, כי הנטל הוא מגבלה ליתרון הנדון או תנאי לזיכוי המטופל בו. חשוב להבדיל בין נטלים למען אדם זה או אחר, אשר הנהנה רשאי לוותר עליהם, במפורש או גם בהתנהגות הנחשבת הסכמה לאי-קיומם, ובין נטלים אחרים, למען הסדר המשפטי, אשר בהם אין לאיש היכולת לדחותם. לפי מקורם, הנטלים נובעים מחיקוק ומעסקה משפטית (כגון חוזה, צוואה או הסכם קיבוצי) אך אפשר גם מפסק-דין, מהוראת מנהל וממנהג.
בין הצורות השונות של היתרון המשפטי האמור לעיל נכלל הנטל כמיועד למניעת חובה, כלומר: הנטל שקיומו ימנע מהמטופל להיקלע לחובה, אך לא מנינו מילוי חובה בתור נטל. אמנם, גם מקיים חובה משיג יתרון משפטי, לא פחות מאשר זה שאינו נקלע לחובה. ואכן, שורת ההיגיון מחייבת כי גם חובה היא בגדר נטל. אולם, הכללת החובה בהגדרת נטל הייתה מעקרת את הקטגוריה, כיוון שיחס המשפט לחובה שונה מאשר לנטל, והתכונות האופייניות לנטל קיימות כאשר מדובר בנטל שאינו גם חובה. היחס שבין הנטל ובין החובה הוא המוקד בכל דיון על מהות הנטל.
הנטל הנבצר או הכבד מנשוא, וכמו-כן הנטל הכרוך בתקלות אחרות, מהווים בעיות המקבילות לכאורה לאלה המתעוררות בקשר לקיו חובה. משום כך נצא מן הבעייתיות הנוגעת לעניין החובה, כפי שהיא משתקפת בדין הנוהג. לגבי הנטלים, יש המתחשבים לא רק באונס (במובנו ככפייה) מובהק, המונע לחלוטין את הפעולה הנדרשת, אלאגם ב"כעין אונס" שאין בו מניעה מוחלטת לקיים, אלא קושי (כגון קושי פיזי, כלכלי או פסיכולוגי); ובשני המקרים ההתחשבות עשויה להבטא בביטול הנטל או בהקלתו - ביטול או הקלה הנקבעים מראש או בדיעבד. כאשר מדברים על נטלים, אונס או "כעין אונס" עשויים להפחית או לפטור מן הנטל, וקיימות אפשרויות בדין להרחבת פטור זה אף מעבר לכך, אל דיני הסיכול.
