מגמות שינוי ושימור בחקיקה בתחום בריאות הנפש בישראל: תהליך חקיקתו של החוק החדש לטיפול בחולי נפש

המאמר סוקר את הנסיבות שהביאו לחקיקת חוק לטיפול בחולי נפש, השתנ"א-1991, ומנתח את מגמות השינוי והשימור שבאו לידי ביטוי בתהליך חקיקתו. המאמר מזהה את קבוצות האינטרסים שהיו מעורבות בתהליך החקיקה, בוחן את השפעתן היחסית על החוק ומנתח את הכוחות שפעלו לקידומו והביאו לנוסחו הסופי. עוד נסקרים במאמר השינויים שחלו בחוק החדש בהשוואה לחוק הישן לטיפול בחולי נפש. מסקנת המאמר היא, שלמרות שהחוק הוצג כרפורמה מקיפה למעשה הוא לא סטה מהמודל הרפואי שהתקיים לפניו, היינו: האשפוז והטיפול הכפוי נשארו בתחום האחריות והסמכות של הפסיכיאטרייה. אף כי חלו כמה שינויים בהסדר המשפטי - ביניהם הגדרה ברורה של מונחים רפואיים וחיזוק הערובות הפרוצדורליות לשימוש בסמכויות הרופאים - בפועל הרחיב החוק החדש את העילות המצדיקות כפיית אשפוז וטיפול, ומכאן המסקנה שביחס לחוק הקודם חלה נסיגה בהגנה על זכויות החולים.