הערות לחקיקה: תכנון ובנייה — היתר בנייה ללא תוכנית? תוכנית ללא פירוט?

למעלה מעשרים שנה כבר עברו מאז נכנם לתוקפו חוק התכנון והבנייה, תשכ״ה-1965. כמה הסדרים יסודיים שבחוק תורגמו מן האנגלית של המחוקק המנדטורי לעברית של המחוקק הישראלי, וכך הם מלווים אותנו הלכה למעשה זה כחמישים שנה ויותר.
במצב דברים זה קיימת ציפייה טבעית כי מרבית הנושאים המהותיים התבררו והתייצבו, שהרי מתבקש כאן יישום אינטנסיבי, יומיומי, של הוראות החוק במשך עשרות בשנים, וביחס למאות אלפי המבנים שהוקמו בישראל.
למרות כל זאת, לא כך הם פני הדברים, ונושאים מרכזיים נותרו ללא הסדר ברור ויציב, ובמקומות השונים התפתחו פרשנויות ונהגים ללא אחידות וללא עקביות.נושא הדיון מתמקד באחד ההסדרים היסודיים ביותר שבחוק (לגישתי- המרכזי שבהם) ואף הוא מבין העניינים שטרם התבהרו והתייצבו.

חוק התכנון והבנייה מקים מתוכו מבנה של מוסדות־תכנון ופורש רבדים של תוכניות־מתאר הכוללות נורמות תכנוניות בדרג המקומי, המחוזי והארצי- הכול בהתאם להליכים מפורטים שנקבעו בחוק, תוך ניסיון לאזן בין האינטרסים השונים. אל תוכניות־המתאר נכפפים ההיתרים - אותם אקטים אינדיבידואליים האמורים להשתלב במכלול התכנון ולהסדיר עבודות בנייה ושימוש במקרקעין בנקודה זו או אתרת שבמרחב התכנון. האם לפני שמוסד תכנון יתן היתר בנייה צריכה להיות תוכנית לאותו מקום שלגביו מתבקש ההיתר? האם צריכה להיות שם תוכנית ארצית, תוכנית מחוזית, תוכנית מקומית או מפורטת? האם די בחלק מתוכניות אלו או שאפשר ליתן את ההיתר בלא שתחול באותו מקום אף לא תוכנית אחת מהן? אם די בתוכנית אחת — מה צריך להיות בה כדי שיהיה ניתן ליתן את ההיתר?

בנושא יסודי זה אין נורמה אחת יציבה ובמוסדות־התכנון השונים תימצאנה תשובות שונות. השלכות רבות יש לשאלה אם מוסד-תכנון רשאי ליתן היתר להקמת מבנה זה או אחר, או שקודם-לכן חייבת להתאשר שם תוכנית שיתמלאו לגביה דרישות מסוימות. התשובה על שאלת־יסוד זאת עשויה להשפיע במקרים רבים על היזם-הבונה, על השכנים והסביבה, על מוסדות־התכנון, ולעתים - גם על הציבור הרחב.