תרמית ומניפולציה בניירות ערך: תאומים לא זהים

האיסור על תרמית ומניפולציה מהווה נדבך חשוב בהגנה על יעילות שוק ההון. שתי פעילויות אלו פוגעות ביעילותו של שוק ההון, בהכבידן על יכולתם של המשקיעים המתוחכמים לגלם את שווי החברות במחירי ניירות הערך. המאמר מנתח את ההבחנה בין שני מושגים אלו - תרמית ומניפולציה - מבחינת היסודות המרכיבים אותם, על רקע המאפיינים הייחודיים לשוק ההון, על אף הדמיון ביניהם, למניפולציה מאפיינים המייחדים אותה מן התרמית. המרכזי שבהם: ביצוע מניפולציה כרוך בנטילת סיכונים כלכליים גדולים יחד עם סיכויי הצלחה מוגבלים בפעילות בשוק ההון. המאמר בוחן האם לאור מאפיינים אלו מן הראוי להתיר את המניפולציה - כפי שמחברים אחרים הציעו - או שמא מן הראוי לאסור אותה. ניתוח השפעתן של תרמיות ומניפולציות על שוק ההון, מוביל למסקנה שהטלת איסור על מניפולציה תניב לשוק ההון תועלות גדולות יותר מאשר התרתה. מבחינת נזקיה לשוק ההון ומבחינת השפעת הטלת האיסור עליה, מניפולציה כמוה כתרמית. לאור מסקנה זו, המאמר מנתח את היקף האיסור על תרמית הקיים בחוק ניירות ערך חל גם על מניפולציה. בנוסף, מוצע, כי לאור מטרת האיסור - הגנה על יעילות והגינות שוק ההון - ולאור מאפייניהן היחודיים של התרמיות והמניפולציות בשוק ההון, יש לראות בעבירות אלו עבירות התנהגות ולא עבירות תוצאה, במטרה לייעל את השפעת האיסור ואכיפתו.