התיישנות בנזיקין — הצעה לשינוי החוק

למועד ״אירועו״, התרחשותו, של הנזק חשיבות רבה. ראינו, כי לגבי כל התביעות שהנזק הוא עילתן הקונקרטית אירוע הנזק משמש נושאה הראוי של ההתיישנות, דהיינו: כנקודת־המוצא לפתיחת מירוץ ההתיישנות. אמנם מדובר בנקודת־מוצא בלבד, ובמקרים רבים תידחה פתיחת המירוץ מכוח פעולת כללי ההשעייה, אך עדיין קיימת חשיבות מרובה לנקודת־המוצא. זאת ועוד: על־פי הדין הקיים (אותו נציע לשנות) יש חשיבות למועד האירוע גם במצבים שבהם נתגלה הנזק באיחור. סעיף 89(2) לפקודה קובע תקופת־גג של עשר שנים מיום אירוע הנזק, שבסיומה תתיישן תביעה אפילו נתגלה הנזק באיחור. אירוע הנזק מהווה אפוא את נקודת־הפתיחה של תקופת "החסימה". את הדיון בסוגיית ה״אירוע״ נפתח בהצגת המצבים הטיפוסיים שבהם מתעוררת שאלת מועד אירועו של הנזק ובהבאת האלטרנטיבות השונות לקביעת מועד זה. אחר־ כך נסקור בקצרה את השימוש באלטרנטיבות השונות במשפט האנגלי, האמריקני והישראלי. נחתום את הדיון בהערכת הדין הרצוי ובבדיקת הצורך בהכנסת שינוי בדין הקיים.