מנגנוני התובענה הייצוגית והתביעה הנגזרת בחוק החברות החדש
בשנת 1999 נחקק חוק החברות החדש, שהביא בשורות חדשות למשפטנו. סוגיות רבות בדיני החברות התחדדו והובהרו, וסוגיות אחרות שהיו עד אז חלק מהדין הנוהג ומההלכה הפסוקה עוגנו בחקיקה ראשית מפורטת. חקיקתו של חוק זה זימנה למחוקק הזדמנות פז לבטא את השקפותיו בנושאים שונים, בין היתר בתחום התובענה הייצוגית והתביעה הנגזרת. במאמר זה עמדה לנגד עינינו המטרה להאיר ולבחון את החידושים בשני תחומים אלה. מעיון בפרקים הרלבנטיים בחוק החברות ניתן ללמוד רבות על הלך הרוח ועל כוונת המחוקק בנוגע לתובענות הייצוגיות ולתביעות הנגזרות; עם זאת שאלות רבות נותרו בלתי-פתורות או שפתרונן לוקה, לעניות דעתנו, בחסר. במאמר זה ניסינו להציע את ההתייחסות הראויה לדידנו לנושאים אלה ולהשוותה למצוי בחוק.
בתחום התובענות הייצוגיות סקרנו, בין היתר, את הזכאות להגשת תובענה ייצוגית ואת התנאים לאישורה כייצוגית, את חובת יידוע היועץ המשפטי לממשלה ורשות ניירות ערך בדבר הגשת תובענה ייצוגית, את האגרה בהליך ייצוג קבוצתי ואת שאלת הוצאות הנתבע בהליך ייצוגי שכשל. בתחום התביעה הנגזרת נבחנו שאלת גמולו של התובע, שאלת החיוב בהוצאות התובע והחברה במקרה של הצלחת הליך ושאלת החיוב בהוצאות הנתבע והחברה כאשר ההליך נכשל.
ככל הידוע לנו, עד למועד כתיבת מאמר זה לא עמדו הסוגיות הנדונות במבחן הפסיקה. נותר לצפות ולראות כיצד יתמודדו בתי המשפט עם שאלות אלה, וכיצד - ואולי: האם - יגיב המחוקק בבוא היום לטענות המועלות במאמר זה.
