מיטרד ליריב - נגישה, קינטור וטרדנות בהליכי משפט

משפטים: כרך ב
שלו גנוסר

אין הפרוצידורה זוכה באהדה רבה. מי שאינו משפטן סולד ממנה, כי בגללה אינו מסוגל לנהל את משפטו בעצמו והוא נזקק לעורך-דין מקצועי. אך גם יחסו של המשפט לפרוצידורה אינו חיובי, והוא רואה בה רק ענין טפל (adjective) הגורע מחשיבותו של העיקר, הוא המשפט המהותי (substantive). יתרה מזו: לא פעם מסתבר כי כללי הפרוצידורה הרבים והמרובים אינם תורמים לנצחונו של המשפט המהותי, אלא לעיוות הדין. המתמצא בסדרי הדין כאילו נפתח לפניו כר נרחב להפריע לגילוי האמת או לפחות, להקשות על גילויה. 
מדי פעם נשמע קולו של שופט הקובל על ניצול זה של הליכי המשפט, אך על פי רוב אינו אלא קול הקורא במדבר. 
היכן נמצא הגבול המדויק המפריד בין חופש הדיון, מכאן, לבין ניצולו לרעה, מכאן? ומה דינו של מפר האיסור? מאמרנו זה בא להשיב על שאלות אלו.