ההשלכות של פסיקת בג"ץ על מקבלי הבטחת הכנסה

אחת השאלות המעסיקות תדיר תאורטיקנים של המשפט הציבורי נוגעת לתפקיד של בתי המשפט בהגנה על זכויות עניים. בתי המשפט הם מוסדות שאמונים על הגנה על זכויות האזרח, וניתן לטעון שיש לכלול את הזכויות החברתיות-כלכליות במסגרת המעטפת של זכויות אלו. מנגד, בספרות הושמעו טיעוני ביקורת נגד הביקורת השיפוטית בתחום החברתי-כלכלי במיוחד בכל הנוגע ליכולת המוסדית של בית המשפט לקבל הכרעות בשאלות רב-קודקודיות מורכבות וגם בכל הנוגע לאימפקט של פסיקת בתי המשפט על מצבם של העניים הלכה למעשה. במחקר הנוכחי ביקשתי לבחון את שאלת היכולת של בית המשפט להשפיע על מדיניות בתחום החברתי-כלכלי דרך חקר מקרה אחד הוא בג"ץ חסן, שבו פסל בית המשפט את החוקתיות של סעיף בחוק הביטוח הלאומי ששלל אוטומטית זכאות להבטחת הכנסה ממי שבבעלותם כלי רכב פרטי. במחקר נבחנה השפעתה של פסיקת בג " הץ על מספר מקבלים קצבת הבטחת הכנסה לפני פסק הדין ואחריו. תוצאות המחקר מלמדות שאף שפסק הדין נוסח ניסוח צר יחסית שלא חייב לכאורה שינוי מדיניות מקיף מצד המדינה, בפועל שונתה המדיניות בתחום בעקבות , פסק הדין והיקף מתן הקצבאות לבעלי רכב פרטי גדל במידה ניכרת. תוצאות המחקר מספקות תובנות על האופן שבו פסיקת בית המשפט יכולה להשפיע על המדיניות בתחום החברתי-כלכלי.