הסדרת שיקול הדעת בפשרה לפי סעיף 79א: בין ישוב סכסוכים ומשפט (כרך נג)

מאמר זה עוסק ביצור משפטי מיוחד – "פסק דין על דרך הפשרה" לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. המונח טומן בחובו מתן סמכות הכרעה לשופט הכוללת שליטה בתוכן ההסדר המשפטי ועיצוב תכניו. יחד עם זאת, מבוסס הסעיף על הסכמתם של הצדדים לקבל עליהם מראש כל החלטה שתתקבל גם אם אינה מבוססת על קריטריון משפטי. המתחים המיוחדים שמייצג הסעיף בין פשרה, שיפוט והסכמה, ישוב סכסוכים ושפיטה מעלים שאלות חשובות אשר המאמר בוחן תוך שימוש בנתונים אמפיריים וחקר תיאורטי מושגי. המאמר מציג נתונים על שימוש בסעיף 79א ובוחן עמדות שופטים לגביו, כולל פסיקה קיימת ותקדימים, אשר מדגישים את השימוש הנפוץ בסעיף כקירוב של החלטה משפטית רגילה. מוצגות המגבלות של גישה זו והקשיים שהיא מציבה. בהמשך לנתונים מהשטח והפסיקה הנוהגת, הכרעה בדרך הפשרה נבחנת מזווית תורת משפטית ותיאוריה של הדיון האזרחי, וכן מוצגת מהזווית של עולם ישוב סכסוכים ולנוכח מסגרת חדשה להבנת שיקול דעת שיפוטי מורחב בהליכים מקדמיים. בהתאם למורכבות התיאורטית הנפרשת מוצעות במאמר צורות שונות של הסדרת שיקול הדעת השיפוטי בהכרעה על דרך הפשרה, אשר צדדים יוכלו לבחור ביניהן בהתאם לצרכים ולהעדפות שלהם, תוך איזון בין שיקולי משפט וישוב סכסוכים. כן מובאת הצעת תקנות חדשות להסדרה של סעיף 79א. הסדרה מתאימה של הכרעה בדרך הפשרה תקדם פלורליזם משפטי ותעודד בחירה ושקיפות עבור הבאים בשערי המשפט.