חוסר התחרותיות במערכת הבנקאות בישראל – בחינה מחודשת
במאמר ניתוח מקיף של מערכת יחסי הגומלין בין מערכת הבנקאות לגופים המוסדיים בישראל, החושף תובנות מעניינות. תחילה נטען במאמר כי לגופים המוסדיים אינטרס כלכלי משותף המושפע מהתחרותיות במערכת הבנקאות, שנובע מהתחרות הישירה עם הבנקים במתן מגוון שירותים פיננסיים, ובחשיפה הגבוהה של נכסי הגופים המוסדיים למערכת הבנקאות. קידומו של האינטרס המוסדי אינו מחייב יוזמה, אלא די בכך שכלל השחקנים המעורבים בממשל התאגידי בבנק מודעים לאינטרס המוסדי כדי שמדיניות הבנק תושפע. לאחר מכן המאמר מבקש לאפיין את המשקל המיוחס לאינטרס המוסדי בהליך קבלת ההחלטות בבנקים. הטענה במאמר זה היא כי לאינטרס המוסדי ניתן משקל נכבד בעיצוב מדיניותו העסקית של בנק בישראל. הגורמים העיקריים לכך הם המסגרת הנורמטיבית המסדירה את פעילות הגופים המוסדיים בחברות ציבוריות ובבנקים בפרט, ומאפיינים כלכליים ייחודיים של המשק בישראל. מצב עניינים זה מעלה חשש לקיומו של פער בין שיעור ההחזקה של גוף מוסדי בהון הבנק, בכובעו כבעל מניות, לבין שיעור השליטה שלו על מדיניותו העסקית. קיומו של פער זה מגביר את הסבירות שהמשקל שיינתן לאינטרס המוסדי במסגרת גיבוש מדיניות עסקית של בנק, במישרין ובעקיפין, יהיה נכבד. מנקודת מבט המתמקדת בטובת הבנק כחברה ציבורית, לא נראה שיש בתופעה זו פסול בהכרח, אם ההחלטה המתקבלת משיאה את טובת הבנק. אולם במסגרת האינטרס הציבורי, ספק אם מושגת נקודת איזון ראויה בין יציבות פיננסית לתחרותיות. בהמשך לכך המאמר טוען כי מערכת הבנקאות בישראל מתאפיינת בסיכון מוגבר לייצובו של קרטל סמוי. תימוכין לטענה זו ניתן למצוא במחקרים כלכליים תאורטיים וכן במחקרים אמפיריים שפורסמו בעת האחרונה, שבהם נמצא מתאם בין החזקות רוחביות של גופים מוסדיים בשוק ריכוזי להופעתם של מאפיינים אנטי-תחרותיים. לפי הטענה במאמר זה, בישראל קיים סיכון מוגבר לייצובו של קרטל סמוי: ראשית, האינטרס המוסדי בהקשר מערכת הבנקאות בישראל אינו מושפע רק משיעור החזקות הגופים המוסדיים במניות הבנקים, אלא גם מהחשיפה הגבוהה של תיקי הנכסים בשליטתם לביצועי מערכת הבנקאות. כלומר, עוצמת התמריץ הכלכלי היא גבוהה במיוחד; שנית, נסיבות נוספות, ובהן המסגרת הנורמטיבית המסדירה את מדיניות התגמול של נושאי משרה בבנקים, שתכליתה היא קידום מדיניות ליציבות פיננסית שהולמת את האינטרס המוסדי על רקע הניתוח שהוצג בתחילת המאמר. טענה זו מתיישבת הן עם המחקרים הטוענים שהחזקות רוחביות כשלעצמן יכולות לגרום לפגיעה בתחרותיות, והן עם המחקרים המבקרים אותם, שלפיהם בכך אין די. צירוף הנסיבות כמכלול עשוי לספק הסבר נוסף לרמת התחרותיות הנמוכה במתן שירותים פיננסיים רבים בישראל, כמו למשל במגזר האשראי הקמעונאי.
