מיסוי "קצבה, מלוג ואנונה"

סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה, שלשונו נשמעת כאילו נלקחה מן הגמרא, קובע בתור אחד המקורות שהכנסות מהם מתחייבות במס הכנסה בישראל ״קצבה, מלוג או אנונה״. מאמר זה ידון בפירושו של סעיף זה, בהיקף תחילתו ביחס ביני ובין הוראות מס אחרות (כמו מיסוי רווחי הון) ובשאלות של מדיניות מס, המתעוררות כתוצאה מניסוחו הגורף.

מאמץ מועט בלבד יוקדש לניסיון לעמוד על התייחסותם המדויקת זה לזה של הביטויים קצבה, מלוג ואנונה עד כמה שברור שהכנסה מסוימת היא בגדר אחד מהם, כאשר אם כך ואם כך תחויב ההכנסה באותו מס. עם זאת תיבדק השאלה אם סיווגה המדויק של ההכנסה כקצבה, אנונה או מלוג אינו עשוי להשפיע על תוצאת המס, בהתחשב בכך שבאנונה עשוי להיות מרכיב של הון ובהתחשב בהוראות הפטור שבסעיפים 9א׳ ו9ב׳ לפקודת מס הכנסה.

עיקר המאמר יוקדש לניתוח המבחנים שגובשו להבחנה בת הכנסות לפי סעיף 2(5) לפקודה ובין תשלומים לשיעורין בעד מכירת נכס הון ולבדיקת תוצאת המס במקרה האחרון. המדיניות המונחת ביסוד הדין הישראלי בדבר מיסוי אנונות, במיוחד אנונות הנרכשות תמורת השקעה (מחברת ביטוח, למשל, תמורת פרמיה) תיבחן תור השוואה למדיניות ולדינים החלים לאנגליה ובארצות־הברית. המאמר יצביע על כך, שההוראות בסעיף 2(5) הן מורשה מנדטורית אשר באנגליה מכורתה תוקנה על־ידי חקיקה לגבי מיסד אנונות שנרכשו תמורת השקעה, ותוצענה הצעות לתיקון החוק הישראלי בשאלת מיסוי אנונות. שאלת מיסוי מלוג תיבדק תוך התייחסות מיוחדת לתוצאות המס של תשלומים שמקבלת האשה עם גירושיה או פרידתה מבעלה, להוראת הפטור לגבי דמי מזונות (סעיף 9(22)) ולנקודת הזיכוי שמקבל המשלם (סעיף 40א). ביחס למיסוי קצבאות תיבדק גם השאלה מה בין קצבות מתנה ותשלומי סעד ואם קצבאות שונות המשתלמות בישראל ולא פוטרו במפורש ממס בחוק, נתפסות בגדר סעיף 2(5) לפקודה.