פגם בערבות להצעה במכרז ושאלת המידתיות בדיני המכרזים
פסיקה ענפה עוסקת בשאלת התוצאה של פגם בערבות להצעה במכרזים ציבוריים. המגמה בפסיקה זו היא להחמיר במקרים של פגם בערבויות על בסיס נקודת מוצא עקרונית שלפיה מעמד-העל של עקרון השוויון בדיני המכרזים מונע ככלל מחילה על פגמים בערבויות להצעות במכרז אם יש פגיעה בשוויון ואין מדובר בפגם טכני. זאת, הגם שבפסילת הערבות, ובהמשך לכך בפסילת ההצעה כולה, טמון לעתים בהפסד כלכלי לא מבוטל לרשות הציבורית וסיכול של מטרת המכרז מלכתחילה.
על רקע זה מציע המאמר להשתמש בדוקטרינת המידתיות לשם התמודדות עם מצבים של פגמים בערבויות להצעה במכרז. הטענה העיקרית במאמר היא שעקרון המידתיות צריך לחול גם בדיני המכרזים, ושהחלתו צריכה לשקף נכונות לבצע, בין היתר איזון מידתי בין תכלית-העל של עקרון השוויון לבין תכליות אחרות של דיני המכרזים ובכללן היעילות הכלכלית. המאמר יוצא מנקודת המוצא שהשוויון הוא תכלית-העל של דיני המכרזים, אך מציע לטפל במצבים של פגם בערבות להצעה במכרז בשלושת מבחני המשנה של המידתיות וכדי השגת איזון ההולם כל מקרה ונסיבותיו.
