ייצוג הולם לבני שני המינים בשירות המדינה תיקון מס' 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959 - פרשנותו וקווי יסוד ליישומו
בספטמבר 1995 נחקק תיקון מס' 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, שקבע כי בקרב העובדים בשירות המדינה יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים. לתיקון זה חשיבות גם מעבר לשירות המדינה ה"גרעיני" (משרדי הממשלה ויחידות הסמך), שהרי בגופים רבים בשירות הציבורי תקפות דרכי המינוי של שירות המדינה, ולפיכך התיקון חל גם עליהם.
המאמר בוחן את הדרכים הראויות לפרשנותה של הוראת התיקון ואת הדרכים ליישומה האפקטיבי. בחינה זו נעשית לאור המאפיינים של שירות המדינה הישראלי בכלל ושל דרכי ההתמנות לשורותיו והקידום בו בפרט. במאמר מנותחים רכיביה של הוראת התיקון, ביניהם: פרשנותה של הדרישה לייצוג הולם ; טיבה של התיבה "כישורים דומים" הנדרשים להעדפת בן המין שאינו מיוצג והאופן שבו יש ליישם את ההוראה להעדיף במכרז. המאמר מתמודד עם הפרשנות הצרה, שניתנת לתיקון, ככל הנראה, על־ידי הגורמים המופקדים על ביצועו בשירות המדינה. לפי פרשנות זו, לתיקון חשיבות הצהרתית בעיקרה. טענת המאמר היא כי עיקרון הייצוג ההולם שקובע התיקון מקים חובה לפעול להשגת המטרה של ייצוג הולם בדרכים נוספות מלבד העדפה במכרז, דרך אותה מציין התיקון במפורש. כמה מהדרכים להשגת מטרה זו נבחנות במאמר, ובהן נטרול האלמנטים המקנים יתרון לא רלבנטי למועמדים בהגדרת דרישות התפקיד ובהערכת המועמדים לעבודה בשירות המדינה ; צמצום הגורמים הפוגעים בענייניותו ובטוהרו של הליך המכרז ; החלת חובת הייצוג ההולם גם ביחס למינויים הפטורים ממכרז ולמינויים בפועל וצמצום שיעורם של המינויים בשירות המדינה הנעשים ללא מכרז. כן מעלה המאמר הרהורים לגבי דינן של תוכניות העדפה לקידומן של אוכלוסיות אחרות - מלבד נשים - בשירות המדינה. לבסוף בודק המאמר את האופנים שבהם חל תיקון 7 על גופים מחוץ לשירות המדינה, ודן בבעיות העולות מהחלת מודל שיועד לשירות המדינה על גופים אחרים.
