על ההשתמעות בחוקה הכתובה

הפרשנות החוקתית שולפת נורמה חוקתית מהמובן המפורש של הטקסט ומהמובן המשתמע ממנו. בעוד שהמובן המפורש  מתקבל  במישרין מקריאת הלשון החוקתית, המובן המשתמע מתקבל שלא במישרין מקריאת הלשון, אלא מהבנת הטקסט החוקתי על רקע ההקשר הרלבנטי. הקשר זה נקבע  על פי שיטת הפרשנות בה נוקט הפרשן. המובן המשתמע הוא חלק מהטקסט החוקתי, ודינו כדין המובן המפורש. דוגמאות להשתמעות חוקתית הן השתמעות של ערכים חוקתיים, השתמעות של זכויות חוקתיות, פסקת הגבלה משתמעת, ביקורת שיפוטית משתמעת ונצחיות משתמעת. כל שיטת פרשנות מכירה בהשתמעות חוקתית. ניתן ללמוד על מושג ההשתמעות מתורת הפרגמאטיקה, אך מעט ידוע לנו על ההשתמעות החוקתית. נדרש מחקר להבנת ההקשר הרלבנטי, ולייחס בין תורת ההשתמעות החוקתית לבין תורות שונות העוסקות בחוקה משתמעת (Unwritten Comstitution), כן נדרש פיתוח הקשרים בין תורת הפרגמאטיקה  בלשון לבין תורת ההשתמעות החוקתית.