שריון וחוקה - פסק־דין ברגמן והשיח החוקתי בישראל
התפיסה הרווחת - הן בקרב המצדדים ב"מהפכה החוקתית" והן בקרב המסתייגים ממנה - היא שפסק הדין בעניין ברגמן נ' שר האוצר, עולם המושגים האוצל עליו והפסיקה בדבר חוקי היסוד שניתנה בשנים הסמוכות לאחריו עברו מן העולם עם מתן פסק הדין בעניין בנק המזרחי נ' מגדל. רשימה זו מבקשת להטיל ספק בהנחה זו, להראות כי רבים משופטי בית המשפט העליון כיום מתקשים להשתחרר מהעולם המושגי של פסק דין ברגמן, שבישראל נתפס עדיין כמגלם אב טיפוס של מחשבה חוקתית, ולעמוד על כך שצל זה של פסק דין ברגמן עלול להעיב על פיתוח המשפט החוקתי של ישראל ולהובילו לכיוונים שאינם רצויים. הרשימה מראה כיצד הובלעה בפסק דין ברגמן - בלא ליבון תיאורטי ותחת מסווה של הימנעות מדיון בשאלות החוקתיות המהותיות לגופן - תורה חוקתית מהותית, המבוססת על שריון ולא על עליונותם של חוקי היסוד, וכיצד חוזקה תורה זו בפסקי דין שניתנו בשנים הסמוכות לאחר מתן פסק דין ברגמן. בהמשך עומדת הרשימה על המקום המרכזי של שיח השריון גם לאחר "המהפכה החוקתית" ; ובסופה היא עוסקת בבעייתיות הכרוכה בביסוס המשפט החוקתי הישראלי על תורה של שריון ולא על תורה של עליונות חוקי היסוד.
