תביעות האיש בשל ליקויי פריון בפסיקת בתי־הדין הרבניים
במסגרת סמכותם הייחודית של בתי־הדין הרבניים במדינת ישראל (להלן: בד״ר) לשפוט בענייני נישואין וגירושין, נדרשים הללו לא אחת לדון בתביעות גירושין והיתר נישואין של גברים נגד נשותיהם בשל ליקויי פריון, ובתוצאות הממוניות הנגזרות מכך. מטרת המאמר היא להציג ניתוח דוגמאטי של הנושא, שעד כה מצא את ביטויו רק בפסקי־דין שנתנו בד״ר במקרים שונים, מבלי שנעשתה מלאכת הניתוח וההכללה.
תופעה זו של ליקויי פריון רווחת למדי גם בימינו, חרף ההתקדמות העצומה של הרפואה המודרנית בפתרון בעיות בתחום זה, ושיעור לא מבוטל של זוגות נשואים שנבצר מהם להביא ילדים לעולם. עובדה זו עשויה לתת בידי האיש כמה עילות תביעה שונות נגד האישה שלא ילדה, והעיקרית שבהן היא מצוות פרייה ורבייה (להלן: פר״ו). כדרכו, בד״ר דן בתביעות הללו לפי דין תורה, ומקורותיו הישירים הם מקורות המשפט העברי מקדמת דנא ועד לימינו אלה. במקורות אלה הרבו לעסוק בנושא זה, אלא שבפני דייני בתי־הדין היום ניצבים שלושה אתגרים חדשים: חידושי הרפואה המודרנית; תופעת החילון; מפגש בין המסורות המשפטיות של העדות השונות.
הרפואה המודרנית מאפשרת היום, ברוב המקרים, לקבוע מי מבני הזוג אחראי לעקרות, וכמו כן ביכולתה להתגבר על מספר גדול של ליקויי פריון בדרכים שונות ומגוונות, וככל שהדבר נוגע לליקוייהן של נשים אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד. לעומת זאת, רובם המכריע של מקורות המשפט העברי נכתבו בתקופות שבהן רק במקרים מועטים מאוד אפשר היה לקבוע אבחנה ודאית. בד׳׳ר ניצב כאן בפני שאלות נכבדות: האם יאמץ את קביעות מדע הרפואה הבנוי על יסודות המדע המודרני, ומקורו בתבונה האנושית ולא בהתגלות? האם יעשה כן גם היכן שממצאי הרפואה המודרנית נוגדים היגדים רפואיים המצויים בתלמוד ובדברי הפוסקים? עניין זה יידון בעיקר בפרק הדן בעקרות מוחלטת ומוכחת. ונראה, כי בד״ר עמד באתגר שבחידושי הרפואה המודרנית, וקלט אותם ללא קשיים מיוחדים ברובם המכריע של המקרים. אתגר שני הניצב בפני מערכת השיפוט הרבנית היא העובדה שרוב הנזקקים לשירותיו הם יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות. בסמוך נראה, כי העילה המרכזית העומדת לאיש בתביעות בשל ליקויי פריון היא מצוות פר״ו, ונשאלת השאלה, כיצד יתייחס בד״ר לאיש העובר על מצוות התורה, ועם זאת תובע לגרש את אשתו בשל רצונו לקיים מצוות פר״ו. ארחיב את הדיבור על כך בפרק על כוונה ומניע בקיום מצוות פר״ו ונראה, כי זרם נכבד ביותר מתעלם לחלוטין מעובדת החילון ומכיר, למעשה, בזכות האיש לתבוע גירושין או היתר נישואין בשל רצונו בילד.
האתגר הנכבד ביותר הניצב בפני בד״ר הוא המפגש בין מסורות משפטיות וחברתיות של העדות השונות בישראל. במסגרת המשפט העברי קיים זה מאות שנים שוני רב בין המסורות המשפטיות של העדות השונות בישראל, בעניין תביעות הבעל לגירושין או להיתר נישואין. השוני נובע מטיב ההגנה המשפטית בקרב כל עדה ועדה ומהשפעתה של הסביבה הנוכרית על החברה היהודית. להלן נראה, כי שוני זה חריף יותר בתביעות בשל ליקויי פריון, והוא שהוביל לגיוון רב בעמדות שנקטו חכמי ההלכה בנושא זה. ריבוי הגישות לא נעלם בפסיקת בד״ר ולא נעשתה מלאכה של האחדת הפסיקה, ועל כן לא נוכל לדבר על ״גישת בד״ר״ לא על הגישות השונות בבד״ר בתביעות האיש בשל ליקויי פריון. המטרה שהצבנו לעצמנו — להציג ניתוח דוגמאטי של הפסיקה בבד״ר — מחייבת, אפוא, לשלב במאמר ניתוח היסטורי של המקורות שהפסיקה מסתמכת עליהם.
ניתוח עיוני של פסיקת בד׳׳ר מחייב להציג תחילה את ההגנות המשפטיות השונות שהמשפט העברי מעניק לסטאטוס הנישואין של האישה היהודייה, ואכן בכך נפתח.
