הגדרת שווקים בדיני ההגבלים העסקיים - השימוש הראוי במבחן גמישות הביקוש הצולבת

הגדרת השוק הרלוונטי היא שלב מרכזי וחשוב בניתוח מרבית סוגיות ההגבלים העסקיים. הגדרה זו נדרשת בניתוחן של עוולות המונופולין, ההסדרים הכובלים וכן בעת בחינת מיזוגים, כדי לקבוע את נתחי השוק של יצרנים אשר התנהגותם נמצאת בביקורת רשות ההגבלים העסקיים ובתי המשפט ואשר עשויה להשפיע לרעה על התחרות בשווקים ועל ציבור הצרכנים מבחן "גמישות הביקוש הצולבת" (Cross-Elasticity of Demand) הידוע גם בכינוי "מבחן המונופול ההיפותטי", הוא החשוב מבין המבחנים המשמשים להגדרת שווקים. מבחן זה נועד לאתר את קבוצת המוצרים שהם תחליפים קרובים זה לזה במידה המצדיקה את שיוכם לשוק רלוונטי אחד. דא עקא שהשימוש במבחן עשוי להוביל לתוצאה שגויה עקב התממשות הכשל הידוע בכינוי "כשל הצלופן" (The Cellophane Fallacy). כשל זה עלול להוביל להגדרת שוק רחבה יתר על המידה במקרים שבהם קיימים יצרן או יצרנים בעלי כוח שוק רב. למעשה, עיקר החשש נובע מכך ששימוש במבחן במקרים אלו עשוי להובילנו למסקנה השגויה כי היצרן או היצרנים מחזיקים בנתח שוק קטן מכפי שהם מחזיקים בפועל, ועל כן גם למסקנה השגויה הנגזרת ממנה, ולפיה אין בחזקתם כוח שוק. במאמר זה נציג את מבחן גמישות הביקוש הצולבת, על כשל הצלופן הכרוך בו. כמו כן נבחן באילו מקרים עשוי כשל הצלופן לעוות את מסקנות בחינת השוק הרלוונטי ובאילו מקרים ההסתברות לכך נמוכה. במקרים שבהם אין חשש רב מפני עיוות בהגדרת השוק הרלוונטי נציע את היישום הרגיל והמלא של המבחן, כפי שנעשה עד כה. אולם באותם המקרים שבהם ההסתברות להתממשות כשל הצלופן גבוהה, נציע יישום שונה למבחן, אשר יצמצם צמצום ניכר את ההסתברות להתממשותו של הכשל האמור.