מודל חדש לחובות אמון של מנהלי חברות

מבחינה היסטורית התפתחו חובות האמון של מנהלי־חברות במסגרת הדיכוטומית של חובת הנאמנות, המהווה ענף של דיני עשיית עושר ולא במשפט: וחובת הזהירות, המהווה ענף של דיני־הנזיקין. מאמר זה מנתח באופן מופשט את תהליכי קבלת ההחלטות של בעלי־מניות ומנהלים, באכיפת חובות האמון על־פי המסגרת הקלסית, ומראה כי בשל פערי האינפורמציה, לא ניתן לצפות לאכיפה משמעותית של חובות אמון אלו. המאמר מציע אפוא מודל חדש שמהותית, מנתק את חובות המנהלים הן מדיני עשיית עושר ולא במשפט והן מדיני־הנזיקין, לטובת תפישה קונספטואלית המשייכת את החובות לתחום של אכיפת הסכמים: ופרוצדורלית, יתאים את הבירור המשפטי המתנהל בתביעות על הפרת חובות מנהלים לפערי האינפורמציה המכבידים על בעלי־המניות בהוכחת תביעתם.