על הפן הנורמטיבי של הגישה הכלכלית למשפט

הניתוח הכלכלי של המשפט יכול לפעול במישורים שונים — תיאורי, פוזיטיבי ונורמטיבי. מאמר זה, לאחר טיפול בשאלה, מהי הגישה הכלכלית למשפט, וסקירה של סוגי העבודות שנעשו במסגרתה — יתמקד בפן הנורמטיבי של גישה זו. הדיון הנורמטיבי הרציני במסגרת הגישה הכלכלית למשפט הוא פרי העשור האחרון והתפתח בעקבות טיעוניו של ריצ׳רד פוזנר, איש אסכולת שיקגו של הגישה הכלכלית, בזכות עקרון ״מקסום העושר״. טיעונים אלו ינותחו במאמר בעין ביקורתית, לאחר סקירת הדיון היוריספרודנטלי והפילוסופי־פוליטי שברקע הפן הנורמטיבי של הגישה הכלכלית למשפט. הפרק האחרון של המאמר ינסה להראות, שמקסום העושר או היעילות אינן המטרות הנורמטיביות האפשריות היחידות במסגרת הגישה הכלכלית. הוא יטען בזכות ״עקרון ההסכמה״, שניתן להצגה כעקרון הנורמטיבי של ענף אחר של הגישה הכלכלית — ענף הבחירה הציבורית.