העסקה החברתית בזכות יוצרים
דיני זכויות יוצרים, בהיותם המסגרת המווסתת ומסדירה את חלוקת הזכויות וזכאויות השימוש ביצירות של תרבות, נדרשים לשמר ערוצים אשר באמצעותם יוצרים יוכלו לסחור בקניין התרבותי פרי יצירתם, לאפשר לציבור גישה ליצירות ושימוש בהם ולקיים זמינות של מרחב ציבורי עשיר בחומרי גלם שממנו היוצר מפיק את מרבית חומרי היצירה. ברשימה זו אטען שזכויות של יוצרים נובעות על פי רוב מרשת מורכבת של עסקאות חברתיות המייצגת את מערכת יחסי הגומלין בין יוצרים לציבור. בכל עסקה מתקיימת החלפה הדדית של מידע או השפעה אשר כורכת את הצדדים לעסקה. במיוחד מבקשת רשימה זו להעלות על נס את חשיבות תפקידו של הציבור ביצירה ולא אך זו של היוצר. יכולתם של דיני זכויות יוצרים למר את ערוצי היצירה והפצת הידע תלויה בהבנת מערכת יחסים זו. הספרות בדיני זכויות היוצרים ראתה בפעולת היצירה הבניה חברתית, וכותבים רבים תומכים בטענה כי הציבור הוא חלק אינטגרלי מתהליך היצירה. הטענות שכותבים אלה מעלים מייצגות, אמנם לא במפורש, את תפיסת העסקה החברתית כמכוננת את הקשר בין היוצר לציבור מעצם היותה מוצר חברתי. כותבים אלה לא הציעו דיון בהיבט העסקה החברתית, ואף שבכתבים אלמנטים טיעוניים מהיבט זה, עד כה לא התקיים עיון מעמיק בטיעון העסקה החברתית - עיון אשר יש בו כדי לחשוף היבטים רבים שהשיח הקיים חלקי בהיעדרם. מטרת רשימה זו היא לשכלל את ההגדרה של זכות היוצר ביצירתו באמצעות הצגת פרשנות חדשה ומתחייבת מאופייה של מערכת היחסים בין היוצר לציבור. הטענה ברשימה זו נסוגה מהדיון הקיים המתמקד בדיכוטומיה יוצר וציבור ומציעה להגדיר את מערכת היחסים הנרקמת בין היוצרים למשתמשים, בשלבי היצירה השונים, כמבטאת עסקאות חברתיות ודיאלוגיות אשר מטשטשות את ההפרדה האמורה בין היוצר לציבור.