"ברגים במערכת?": על חשיבותה של הטלת אחריות פלילית על נושאי משרה – בעקבות בג"ץ 4395/12 כהן נ' פרקליטות מחוז מרכז

בבג"ץ כהן אישר בית המשפט העליון את תוקפו של הסדר טיעון שלפיו האחריות הפלילית בגין גרימת מוות ברשלנות בתאונת הרכבת בבית יהושע תוטל על רכבת ישראל בלבד, והאישומים נגד מנהלי הרכבת בגין עבירה זו יוסרו. בהמשך להערתה של השופטת ברק-ארז בפסק הדין באשר להותרת העבירות "יתומות מאחראי בשר ודם", המאמר מבקש להאיר את ההשלכות האפשריות של מצב הדברים שבו תאגיד נושא לבדו באחריות הפלילית, הן בשל הסדר טיעון והן בשל החלטה להעמיד לדין אותו בלבד. הטענה הראשונה במאמר היא כי הוויתור על הטלת אחריות פלילית על אורגן פוגע בהגשמת מטרות המשפט הפלילי ובאפקטיביות של אמצעי הענישה העומדים לרשותו. יתרה מכך, מבחינת יכולת ההרתעה של הדין הפלילי עולה חשש כי נושאי המשרה יחמקו מההשלכות של פעולותיהם תוך "גלגול" האחריות הפלילית אל התאגיד. הטענה השניה נוגעת להסדר המוחל בחוק העונשים, תורת הארגונים, המתנה הטלת אחריות פלילית על תאגיד בקיומו של אורגן המקיים את יסודות העבירה. בפועל בתי המשפט אינם בוחנים אם ניתן לייחס גם לאורגן את יסודות העבירה המיוחסת לתאגיד, לפי דרישות סעיף 23 לחוק. גם אם ניתן להחיל חריג לכלל תורת האורגנים, מהלך פרשני כזה טרם ננקט על ידי בתי המשפט בהקשר זה. הטענה השלישית דנה בקשיים נוספים שמעלים הסדרי טיעון מהסוג הנדון. עיקרה, בעיית הנציג‚ המתעוררת באישורם, כשעל הכף מונחים אינטרסים אישיים ברורים של נושאי המשרה בהסרת אישומים פליליים נגדם. במצבים אלה לא רק שטובת התאגיד לא תהיה השיקול הבלעדי שינחה את נושאי המשרה, אלא שעשויה להיות מוכנות "להקריב" את אינטרס התאגיד לטובת הגנה על נושאי המשרה. בעיה זו מחריפה כאשר התאגידים הם חברות ממשלתיות או ציבוריות, בהן יכולת הפיקוח של בעלי המניות על מנהלי החברה פחותה. לאור כל זאת המאמר מציע כי באישור הסדרי טיעון מהסוג הנדון, או בהעמדה לדין של תאגידים בלבד, יוחל פיקוח הדוק יותר מצד בתי המשפט על הטעמים וההצדקות לוויתור על הטלת אחריות פלילית על נושאי המשרה.