זכות הצרכן לביטול חד-צדדי של עסקה: בחינה אמפירית של השפעת תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010
ביטול עסקה צרכנית לאחר שהושלמה מכוח חוק ותקנות הוא חידוש במשפטנו. זכות זו הוסדרה בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ובתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010. תקנות אלו מאפשרות ביטול עסקאות צרכניות רבות בתוך זמן קצר לאחר הרכישה. מתן זכות זו לצרכן היא מהפכה בדיני הגנת הצרכן. מהפכה זו מסמלת את המעבר מהגנת הצרכן מפני התנהגויות לא נורמטיביות של עוסקים לקביעת סטנדרטים לסחר הוגן. חקיקה זו הותקפה בחריפות הן בידי ארגוני הסוחרים והן בידי משפטנים. בדיקה אמפירית מעלה שהחששות שקדמו לחקיקת התקנות היו מופרזים. ממצאי הסקר שבמרכז מאמר זה עולה כי התקנות הביאו לשינוי בהתנהגות השוק, וכי קיימת נכונות של העוסקים לאפשר ביטולי עסקאות אף מעבר למה שנדרש מהם בתקנות. עוד עולה מהסקר כי קיימת נכונות של העוסקים שלא לדרוש מהצרכנים את דמי הביטול שנקבעו בתקנות כדי לכסות את הפסדי העוסקים. מחקר אמפירי חדשני זה מוכיח ברמת סבירות גבוהה שהתקנות אינן גורמות נזק לעוסקים ומשפרות את התנהגות השוק.
