שותף ושותף פושט רגל בשותפות פושטת רגל

דיני השותפות קובעים אימתי מגיעה שותפות לסוף דרכה. עקרונית, כפי שהסכמה בין השותפים מביאה את השותפות לעולם, כך היא מביאה לפירוקה. באם המערכת הדינים הייחודית לדיני השותפות המצויה בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975, אין הוראות מפורטות בדבר חדלות פירעון השותפות, ודינים אלו מצויים בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. במאמר תינתן סקירה על אודות אופייה המיוחד של השותפות, על הדינים החלים בה, על דרכי פירוקה ופשיטת רגלה ועל יחסי הגומלין הקיימים בין פשיטת רגלה של השותפות לבין שפיטת רגלם של החברים בה. המאמר עומד על התנגשות דיני השותפות בדיני פשיטת הרגל ועל ניגוד האינטרסים הקיים בין כל השחקנים הרלוונטיים לעת חדלות פירעון השותפות או חדלות פירעון אחד מהשותפים בה: השותפים הסולבנטיים של השותפות; השותפים פושטי הרגל; הנאמן על נכסי פושטי הרגל; והנושים השל השותפות או של החברים פושטי הרגל שבה. המאמר מבקר את דיני פשיטת הרגל החלים על חבר שאינו חדל פירעון בשותפות פושטת רגל, שלפיהם די שהשותפות תוכרז פושטת רגל כדי שגם כל חבריה יוכרזו פושטי רגל. בשל תכלית הליך פשיטת הרגל ככלל ועקרון החיוב האינדיווידואלי בהליך חדלות פירעון בפרט מצד אחד, ובשל עקרונות דיני החיובים ככלל ודיני השותפויות המחייבים פתיחת הליכים נגד כל החברים בשותפות בפרט, מצד אחר, יציע המאמר דין חלופי שלפיו דינו של חבר בשותפות פושטת רגל לא יהיה שונה מזה של כל אדם אחר שאינו חבר בשותפות כזו - שבעניינו חייבת להתקיים עילה עצמאית לפשיטת רגלו.