Game On – על האפקטיביות של צו מרתיע

משפטים: כרך מד
אסנת יעקובי

מאמר זה עוסק בצו מרתיע. הצו המרתיע הוא תרופה חדשה בהצעת חוק דיני ממונות: קנס יומי שאותו יכול בית המשפט להטיל על המפר שאינו מקיים את צו האכיפה. המאמר בוחן את האפקטיביות של הצו המרתיע ביצירת הרתעה מפני הפרת צווי אכיפה. מסקנות הניתוח הן שהרווח שהמפר מפיק מהפרת צו האכיפה ניתן לחישוב אריתמטי, אך ספק אם בית המשפט יוכל לחשב את הרווח הזה כדי לקבוע את גובה הקנס. כשביצוע החוזה אינו יעיל, המפר מרוויח מסיכול צו האכיפה את דחיית תשלום הפיצוי שהיה הנפגע מסכים לקבל כדי לתת את הסכמתו להפסקת החוזה. בחוזים שבהם יעיל לדחות את ביצועם לתקופה מאוחרת המפר מרוויח משיהוי צו האכיפה לכל התקופה שלה הוא זקוק כדי להנמיך את עלויות הביצוע שלו או לשפר את מצבו הפיננסי. בשני המקרים הרווח הגלובלי שמפיקים מפרים מהפרת הצו מורכב ממידע פרטי המצוי ברשותם על ההוצאות שאותם הם דוחים ועל ערך הזמן שהם מפיקים מדחיית התשלום או הביצוע, ומידע זה אינו ניתן להוכחה בבית המשפט. בנוסף, כדי לחשב את הקנס היומי שימחק את הרווח היומי מהפרת הצו בית המשפט צריך לדעת את אורך התקופה שבה המפר מתכוון לסכל את הצו. בחוזים לא יעילים אורך תקופת הדחייה שלה זקוק המפר היא עד שהנפגע יתייאש מצו האכיפה ויחליף את דרישתו בתביעת פיצויים, ומידע זה אינו קיים בשעה שבית המשפט צריך לקבל את ההחלטה על שיעור הקנס היומי. אם בית המשפט טועה והקנס שייקבע לא יהיה גבוה מספיק, המפר עדיין יוכל להרוויח מהפרת הצו. בניגוד למחשבה המקובלת שלפיה פקודת בזיון בית המשפט נכשלה ליצור הרתעה מספקת מפני הפרות צווים כיוון שהנפגע לא היה זכאי לכספי הקנס, סביר שהסיבה לכישלון היא שבתי המשפט לא ידעו לחשב את הרווח שהמפר מפיק מהפרת הצו, והדבר גרם לנפגעים מהפרת צווים לא לבקש להפעילה. בחלקו האחרון של המאמר אציע מנגנון חלופי לצו המרתיע שאינו סובל מהחסרונות של המנגנונים הקודמים. הצעה זו, על פי בית המשפט יצווה על המפר להפקיד ערובה לקיום הצו. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית עד להפקדתו בפועל בקופת בית המשפט. בית המשפט יצווה על השבת הסכום בערכו הנומינלי למפר (ללא הפרשי הצמדה וריבית) לאחר שהמפר ימציא הוכחות שביצע את הצו, או כשהצדדים יודיעו לבית המשפט שהגיעו להסדר ביניהם, ולאחר שיחזיק בסכום הערובה תקופה נוספת העולה כדי מספר הימים מיום מתן פסק הדין ועד להפקדת הערובה. אם הנפגע יודיע לבית המשפט כי המפר אינו מקיים את הצו וחלפו 60 יום ממתן הצו, יחלט בית המשפט את הערובה. פירות ההפקדה או חילוט הערובה הם לטובת אוצר המדינה. אראה כי מנגנון זה מוחק לחלוטין את הרווח שהמפר מצפה להרוויח מסיכול/עיכוב צו האכיפה מבלי שבית המשפט יצטרך לוודא נתונים שאין ביכולתו לוודא.