מיסוי התאגיד ובעלי מניותיו והטיה שיפוטית

מאמר זה משתייך לסוגה המחקרית העוסקת בפיצוח מרכיבי "הקוד השיפוטי" שבאמצעותו ניתן להבין את המלאכה השיפוטית, על כל שלביה, ובמיוחד את תוצאותיה. סוגה זו היא רבת פנים וגישת ההטיה היא אחד מעמודי התווך שלה. המחקר האמפירי הוא זירה מעבדתית שבה נעשים ניסיונות בלתי נלאים, חוזרים ונשנים, לפיצוח קוד זה, ובין היתר באמצעות השימוש בנתונים של שיעורי ניצחונות של צדדים שונים בבתי המשפט, בחתכים שונים ומגוונים. מאמר זה מביא לזירה האמפירית את אחת הסוגיות המרכזיות שבשיח המ ִסי במאה השנים האחרונות, המתמקד במודל הראוי למיסוי התאגיד ובעלי מניותיו. במרכזה של סוגיה זו ניצב המתח המסי-תאגידי הנובע מאימוצה של הדוקטרינה התאגידית במשטר המיסוי התאגידי שלפיה התאגיד הוא אישיות משפטית הנפרדת מחבריה. אימוץ זה מביא בדר כלל לקיומו של נטל מיסוי כפול, בעצמות שונות, והנישומים נוקטים פעולות שונות על מנת להקטינו. במאמר זה הראינו כי בהתדיינויות העוסקות במתח המסי-תאגידי האמור, שיעור ניצחונותיו של הנישום נמוך בהרבה משיעור הניצחונות של יחיד, של תאגיד ושל יחיד עם תאגיד בהתדיינויות שאינן כרוכות במתח המסי-תאגידי. ההסבר שהצגנו לתופעה זו היה ההטיה השיפוטית נגד תכנוני מס הקשורים למשטר המיסוי של התאגיד ובעלי מניותיו. למחקר זה חשיבות בשלושה הקשרים: ראשית, המתח הקלאסי המלווה את השיח המשפטי בין הדוקטרינה המשפטית לבין החתירה לרֵאליזם משפטי המקבלת חשיבות רבה והולכת בשיח המסי; שנית, למחקר זה עשויות להיות השלכות חלוקתיות, הן מפאת תוכנו המסי בכלל והן מפאת תוכנו של משטר המיסוי החל על התאגיד ובעלי מניותיו בפרט; שלישית, ההשפעות שיש לאתגרים הנובעים משימוש בכלים משפטיים שאינם יעילים דיים, כדוגמת הנורמות האנטי-תכנוניות, על ההליך השיפוטי.