הגנה ייצוגית וגבייה לא חוקית
חוק תובענות ייצוגיות מגביל במידה ניכרת את האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות נגד המדינה ונגד רשויות ציבור אחרות. החוק מאפשר לנהל תובענה ייצוגית נגד רשות בעיקר לצורך השבה של תשלומים שנגבו שלא כדין, וגם תובענות אלה כפופות למגבלות רבות. על רקע זה נציע ברשימה זו מנגנון דיוני עדיף לטיפול בסכסוכים שעניינם כספים שנגבו שלא כדין - ההגנה הייצוגית. מנגנון ההגנה הייצוגית מעניק לנתבעים - שאליהם מופנית דרישת התשלום - את האפשרות לנהל את הליך ההגנה באופן קבוצתי, ובכך מקנה להם יכולת אפקטיבית לשטוח את טענות ההגנה שלהם בפני בית המשפט. יתר על כן: נטען כי לשם השבתם של כספים שנגבו שלא כדין, הרי שבסכסוכים הנוגעים לגבייה לא חוקית - בין אם על ידי מוסדות פרטיים ובין אם על ידי רשות ציבורית - ההגנה הייצוגית עדיפה לא רק על ההגנה האינדיבידואלית אלא גם על התובענה הייצוגית. יתרונותיה של ההגנה הייצוגית נובעים מנקודת הזמן המוקדמת שבה ניתן ליזום אותה, היינו: עם תחילת הגבייה שלא כדין, להבדיל מתובענה ייצוגית להשבה של כספים שנגבו, הדורשת גבייה כתנאי מוקדם. מכך נגזרים כמה יתרונות: ראשית, ההגנה הייצוגית יוצרת תמריצים לאיתור מוקדם של פגמים אפשריים בדרישת התשלום והבאתם הזריזה לליבון בפני הערכאות; שנית, בחינה של חוקיות התשלום במועד הדרישה לביצועו אינה כפופה לקשיים של בתי משפט לפסוק השבה בדיעבד גם כשברור שהתשלום לא היה חוקי. קשיים אלה נובעים משינוי מצבו של מקבל התשלום לרעה כמו גם מחוסר-הוודאות התקציבי המתעורר כשרשות ציבורית נדרשת להשיב סכומים ניכרים שגבתה בעבר שלא כדין; שלישית, הליך ההגנה הייצוגית אינו כפוף למכשולים המשפטיים העלולים למנוע מי שהסכים לכאורה לביצוע התשלום, ושילם אותו מלכתחילה, מתקיפתו בדיעבד; לבסוף, ההגנה הייצוגית מונעת מצבים שבהם אזרחים ששילמו תשלומים שלא כדין לא יוכלו לקבלם חזרה עקב חשש מחדלות פירעון של המוסד שקיבלם.
