ההגנה על עקרון השוויון בדיני הנזיקין והאחריות ברשלנות במסגרת יחסי־כוח
המאמר סוקר מזווית ביקורתית-חברתית את פוטנציאל השימוש בדיני הנזיקין ככלי להגנה על הזכות לשוויון של פרטים מקבוצות מוחלשות בחברה. נעשית בו סקירה מקיפה של הכלים שמעמידים היום דיני נזיקין למטרה זו: בעיקר בעוולות המסגרת ובחוקים אשר יוחדו לשם כך. חידושו המרכזי של המאמר הוא בהצגת תזה מקורית המשתיתה את האחריות ברשלנות למעשי הפליה על תיאוריה של יחסי-כוח. תיאוריה זו, המוצגת במאמר זה לראשונה, נשענת על אדנים רעיוניים המצויים ברעיון חובת-ההצלה של מרשל שאפו ובתיאורית אי-ההדדיות של ג'ורג' פלטשר. המאמר מציע כי תחת השימוש בכלים המסורתיים הקיימים בדיני הנזיקין להגנה על השוויון, ייעשה שימוש מושכל בחובת-זהירות ברשלנות על בסיס תיאוריית יחסי-הכוח, בהיותה הכלי הנורמטיבי הראוי ביותר למטרה זו, הן מן הבחינה הדוקטרינרית, והן לאור העמדה המוסרית המצויה בבסיסה. עדיפות זו מודגשת דרך דוגמאות מתחומים כמו האלימות נגד נשים, הפליה על רקע גזעי ועוד.
למאמר תרומה ניכרת לחשיבה המשפטית הנזיקית הקיימת, ויש בו כדי לספק כלי ממשי להרחבת ההגנה על השוויון באמצעות דיני הנזיקין.
