המבחן המשולב לניתוח הסדרי קשירה בישראל
הסדרי קשירה שבהם יצרנים מונופוליסטיים "כופים" על צרכנים לרכוש מהם מוצר נוסף על זה שבו מעוניינים הצרכנים הוגבלו על ידי דיני ההגבלים העסקיים בשל החשש ההיסטורי מפני מינוף הכוח המונופוליסטי של אותם יצרנים לשווקים נוספים. מינוף כאמור יוכל להיות מושג אם היצרן המחזיק בכוח שוק במוצר אחד יקשור למוצר זה מוצר נוסף שגם בעבורו יגבה המונופול מחיר מונופוליסטי. לחשש מפני מינוף הכוח המונופוליסטי התווסף חשש ולפיו היצרן המונופוליסטי הקושר בין המוצרים ייצור בכך חסם כניסה גבוה בפני מתחרים חדשים לשווקים ואף יגרום להדרתם של יצרנים קיימים. דא עקא, שבעשורים האחרונים עם התפתחות הניתוח הכלכלי והתאוריות הכלכליות המודרניות התברר שלרבים מהסדרי הקשירה האמורים השפעות פרו-תחרותיות ניכרות הבאות לידי ביטוי בעיקר בצורת שיפור המוצר, שיפור היעילות בייצור ובשיווק המוצרים וכן השפעות נוספות שאינן שליליות בהכרח מבחינת טובת הצרכנים. כמו כן התברר שהחשש ההיסטורי שבגינו הוטלו המגבלות החמורות על הסדרי הקשירה היה מופרז, וכי האפשרות הן למינוף כוח מונופוליסטי והן לסגירת שווקים ולהדרת מתחרים אינה רווחת כפי שנהוג היה להעריך בעבר. בשל ההתפתחות בניתוח הכלכלי יציע המאמר להתאים את דיני ההגבלים העסקיים בכל הקשור לניתוח הסדרי הקשירה לתובנות הכלכליות העדכניות תוך התחשבות במאפייני השוק הישראלי, שהוא שוק כלכלי קטן הנוטה לפיכך ליתר ריכוזיות ולקיבועו ושימורו של המעמד המונופוליסטי של יצרני. המאמר יציע יישום של מבחן משולב שלפיו יותאם המבחן המשפטי למאפייניה של תרחישי הקשירה השונים ולמידת החשש לפגיעה בתחרות שהם מציבים. יישומו של המבחן המשולב האמור יוביל לתיקון המצב המשפטי הנוכחי שלפיו נאסרים הסדרי קשירה יעילים רבים, ובכך יוביל לשיפור בתחרות וכן לשיפור ביעילות ובתועלת הצרכנית והמצרפית. כחלופה משנית ליישום המבחן המשולב, כזו שאינה מצריכה תיקון חקיקה, יציע המאמר לאמץ את הגנת היעילות להסדרי הקשירה שלפיה יאושרו הסדרי קשירה במקרים שבהם יצליח היצרן הקושר להוכיח כי ההסדר מוביל לשיפור יעילות רב, העולה במשקלו על הפגיעה בתחרות הנובעת מן הקשירה.
