סעדים בגין מצגי שווא: ניתוח כלכלי
חוזה נכרת בעקבות מצג שווא או בעקבות הפרתה של חובת גילוי. מהו הסעד שיש לזכות בו את הניצג? מאמר זה מפתח ניתוח כלכלי המבקש לאפיין את תכונותיו של הסעד הרצוי. באופן פורמלי הדין הקיים מכיר בשני אינטרסים בני הגנה: אינטרס הציפייה ואינטרס ההסתמכות. אולם הלכה למעשה הוא מכיר בשלושה אינטרסים בני הגנה אף שההבחנה ביניהם אינה מוגדרת היטב בלשון המשפטית הקיימת. הדיבור "אינטרס ההסתמכות" לעתים משמעו "אינטרס הסתמכות על החוזה", המכוון לאינטרס הניצג לעמוד במקום שבו היה ניצב אלמלא נכרת החוזה; ולעתים משמעו "אינטרס ההסתמכות על המצג", שמשמעו אינטרס הניצג לעמוד במקום שבו היה ניצב לו הוצג בפניו מצג אמת. שני אינטרסים אלה מובחנים, בתורם, מאינטרס הציפייה, המציב את הניצג במקום שבו היה עומד לו הייתה המציאות כפי שהוצגה בפניו. לכל אחת משלש נוסחאות הפיצוי השלכות אחרות על תמריצי ההתנהגות של הצדדים, על טיב ההרתעה שיוצר הסעד ועל עלויותיו החברתיות של מצג השווא. בחלקו הראשון המאמר מפתח מודל פשוט, שבגדרו נבחנת יעילותן היחסית של שלוש נוסחאות הפיצוי כאמצעי להשגת הרתעה אופטימלית מפני הצגתם של מצגי שווא. במסגרת מודל זה מתגלים כאופטימליים שני כללי פיצוי חלופיים: לפי כלל אחד, הניצג זוכה להגנה על אינטרס ההסתמכות על המצג, ולפי האחר הוא זכאי לבחור בין פיצויי ההסתמכות על המצג לבין פיצויי הציפייה. נוסחת ההסתמכות על החוזה, לעומת זאת, נמצאת בלתי יעילה. כללים אלה, שאובחנו כאופטימליים בגדרו של המודל הפשוט, נבחנים מחדש בחלקו השני של המאמר, ֵ במסגרת מודל עשיר וראליסטי יותר. בגדרו של מודל זה הפרעות שונות עלולות לפגום באופיים האופטימלי של הכללים ולהוביל להרתעת יתר או להרתעת חסר. הדיון בחלק זה משווה בין הכללים האמורים, ומאפיין את הנסיבות שבהם נתון לכל אחד מהם יתרון יחסי לנוכח ההפרעות האפשריות. חלקו השלישי של המאמר עוסק בכמה סוגיות קשורות. ראשית, הוא דן בשאלה האם ראוי להגביל את זכות הפיצוי להיקפו של נזק צפוי בלבד (כמקובל בדיני החוזים) או שמא יש להגן על זכותו של הניצג לפיצוי בהיקף מלא (כמקובל בדיני הנזיקין); שנית, הוא עוסק בשאלה מי ראוי כי יישא בסיכונים ובסיכויים שהוקצו מכוח החוזה לניצג: האם הניצג רשאי להשתחרר מסיכון להפסדים מכוח החוזה, והאם נתונה לו הזכות ליהנות מרווחים? לבסוף, נדונה השאלה מתי ראוי לראות במצג השווא הפרה של חובה נזיקית או טרום חוזית שבצדה זכות לפיצוי מוגבל, ומתי יש לראות בו הפרה של חיוב חוזי מלא, שכנגדו נתונה בדרך כלל זכות לסעד נדיב יותר.
