החוק להגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי: מסקנות נורמטיביות על השלכותיו בעקבות בחינה אמפירית מדגמית של שכר המנכ"לים בעשר חברות פיננסיות

יותר מארבע שנים חלפו מאז עבר בקריאה שלישית החוק להגבלת שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים, ועל אף העמדות הנחרצות שמוצגות משני צידי המתרס טרם נבחנה השפעתו לעומק בספרות האקדמית. מטרת המאמר היא אפוא למלא חלל זה ולשפוך אור על השפעות החוק.

המחקר האמפירי מציג לראשונה בבמה אקדמית נתונים מפורטים שמציגים את שכרם של מנכ"לים בעשרה מן התאגידים הפיננסיים המובילים בשנים 2013–2019. לאחר הצגת האסדרה בתחום בארץ ובעולם ולאחר עמידה על מגבלות המחקר מוצגות המסקנות על בסיס נתונים אלה. המסקנה הראשונה היא כי יש להרחיב את חובות הגילוי בנוגע לעמידה בהוראות החוק, ובייחוד יש להורות לחברות לגלות מהן עלויות המס שיושתו על החברה בשל החריגה מהגבלת המס שקבועה בחוק. נוסף על זה, מוצעים שני פתרונות בהיקף רחב יותר: הראשון יטיל את עליות המס העודפות על העובד עצמו ולא על החברה, ובכך ימנע מצב אבסורדי שבו החוק מטיל "קנס" על הציבור המושקע בחברות הפיננסיות. יש להוציא לפועל פתרון זה אך ורק אם יתגלה שחובות הגילוי אינן מגשימות את תכליתן; הפתרון השני גורס כי יש לאפשר לחברות לשלם לנושאי המשרה תגמול משתנה החורג מההגבלה הקשיחה שבחוק, כאשר רכיב זה לא יעלה על 55% מהשכר הקבוע. שינוי זה אומנם יוביל לעלייה בשכר נושאי המשרה במקרים שבהם התנאים לתגמול המשתנה יתממשו, אך השכר הקבוע יישאר כפוף להגבלת היחס שקבועה בחוק.