בשלות ועוד, בעקבות בג"ץ 2311/11 סבח נ' הכנסת; בג"ץ 3166/14 גוטמן נ' היועץ המשפטי לממשלה – מדינת ישראל; בג"ץ 5239/11 אבנרי נ' הכנסת

הלכת הבשלות החוקתית קובעת כי בית המשפט הגבוה לצדק רשאי לדחות עתירה נגד חוקתיות חוק בנסיבות שבהן אין בפני בית המשפט מערכת עובדות קונקרטית שלאורה יוכל לבחון את הטענות המשפטיות נגד החקיקה הנתקפת. הלכת הבשלות נדונה לאחרונה בהרחבה בהרכבים מורחבים של בית המשפט העליון בשלושה פסקי דין. אלה הם פסק דין סבח נ' הכנסת (שבו נדונו עתירות נגד החוקתיות של חוק שִאפשר והסדיר את פעולתן של ועדות קבלה ליישובים קהילתיים) פסק דין גוטמן נ' היועץ המשפטי לממשלה – מדינת ישראל (שבו נדונו עתירות נגד החוקתיות של חוק שבו הועלה אחוז החסימה בבחירות לכנסת מ2%- ל3.25%) ופסק דין אבנרי נ' הכנסת (שבו נדונו עתירות נגד החוקתיות של חוק שקבע אחריות בנזיקין וסנקציות מנהליות על מפרסמים ביודעין של קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל, לרבות אזורים המצויים בשליטתה). בשלושת פסקי הדין אף כי ההכרעות בהם היו ברוב דעות, תמכו כל השופטים כעיקרון בהלכת הבשלות. חילוקי הדעות בין השופטים באשר להלכת הבשלות נגעו בעיקרם להחלתה של ההלכה בנסיבותיהן של העתירות המסוימות. אגב דיון בשלושת פסקי הדין, הרשימה מציעה שני טיעונים מרכזיים: הטיעון האחד הוא כי בחינה של שלושת פסקי הדין מגלה כי הלכת הבשלות אינה עילת סף בלבד אלא מגלמת גם דין חוקתי מהותי שלפיו הכנסת מוסמכת לחוקק חוק שבעת החקיקה פגיעתו בזכויות חוקתיות אינה מידתית, או שבעת החקיקה אין השפעתו ידועה, וכי אופן היישום של חוק יכול להשליך על חוקתיותו. ברשימה נטען כי תפיסה זאת היא בעייתית, וכי ככלל, על חוק להלום – בעת החקיקה – את המגבלות המשפטיות והעובדתיות הקבועות בחוקי-יסוד; הטיעון השני הוא כי הלכת הבשלות מעוררת את האפשרות לאמץ בישראל, ברוח המשפט האמריקני, הליך של תקיפה חוקתית יישומית (as-applied challenge), שמשמעותו היא בחינה אם החלטה או פעולה מסוימות של רשות שלטונית או של אדם פרטי, כמו גם סוג של החלטות או פעולות שנעשו לפי חוק, הן חוקתיות, מבלי לתת סעד הנוגע ישירות לתוקף של החוק עצמו או של סעיפים מתוכו. אף כי בית המשפט העליון קבע שתקיפה חוקתית בישראל תיוותר תקיפה חזיתית של חוקים או של סעיפי חוק מסוימים (facial challenge) בלבד, הרי שברשימה נטען כי כינון מסלול של תקיפה יישומית מתבקש מההנמקות של פסקי הדין, וכי לתקיפה כזאת יש יתרונות המצדיקים שקילתה של האפשרות לאמצה בישראל. זאת גם אם לא כסוג היחיד של תקיפה חוקתית ולאו דווקא על פי אמות המידה הנוהגות בארצות הברית.