קליטת המשפט הבינלאומי למשפט הישראלי - הדין המצוי, רצוי

התחייבויות רבות וחשובות שקיבלה על עצמה מדינת ישראל באמנות בינלאומיות לא נאכפו על־ידי בתי־המשפט הפנימיים בישראל. בתי־המשפט נצמדו לכללים שהם עצמם פיתחו בהעדר חוק בסוגית קליטת המשפט הבינלאומי למשפט הפנימי. על פי כללים אלו אמנות בינלאומיות אינן חלק ממשפט הארץ בלא חקיקתן על־ידי הכנסת בחוק רגיל, ורק נורמות בינלאומיות מנהגיות נקלטות ישירות למשפט הארץ אם קיימת לקונה בסוגיה המשפטית שהמנהג דן בה. מצב משפטי זה הוליד בקורות והצעות של מלומדים לשנות את כללי קליטת המשפט הבינלאומי למשפט הפנימי כך שגם אמנות תקלטנה ישירות למשפט הארץ. הצעות אלו נדחו על־ידי בית־המשפט וכן אין הן מקובלות עלינו. המשפט הבינלאומי פיתח בשנים האחרונות כללים בדבר היווצרות נורמות מנהגיות מתוך אמנות בכלל, ובנושא זכויות האדם ומשפט הומניטרי בפרט. יישום התפתחויות אלה על־ידי בית־המשפט בישראל יוביל לאכיפת נורמות בינלאומיות חשובות במשפט הישראלי. על בתי־המשפט לבחון אם על פי כללי המשפט הבינלאומי הנורמה ההסכמית היא גם מנהגית, ואם מסקנתו תהיה חיובית הרי שהנורמה תקלט במשפט הארץ. הכלל בדבר קליטה אוטומטית של מנהגים בינלאומיים למשפט הישראלי תקף לאור דיני הלקונה הקבועים בחוק יסודות המשפט.