רכישה פרטית של שליטה בחברה
עסקאות פרטיות לרכישה של דבוקת שליטה בחברה שכיחות ביותר בשוק ההון הישראלי. הספרות המחקרית, בארץ ובעולם, מתחבטת זה שנים רבות בהבנת משמעויותיה והשלכותיה של העסקה ובשאלה אילו נורמות, אם בכלל, יש לקבוע על מנת להסדיר אותה. עיקר ההתחבטות מתמקדת בניסיון להכריע מהי דרך ההקצאה הנאותה של התמורה המיוחדת המשולמת עבור השליטה (הפרמיה). במאמר זה מבקר המחבר חלק מדרכי הניתוח המקובלות של הסוגיה ומגדיר את יעדי המדיניות שראוי שינחו את מעצב הנורמה. לדעתו, שני יעדים אלו - יעילות כלכלית והגינות תאגידית - אינם יכולים להיות מוגשמים באורח משביע רצון באמצעות כלל כלשהוא של הקצאת הפרמיה ולכן הוא גורס שיש להסיט את מוקד הדיון לעבר שאלות אחרות. לדעת המחבר, פעולתם של כוחות השוק ביחס לרכישה פרטית של שליטה עלולה להביא לתוצאות תת-אופטימאליות מנקודת ראות של יעילות כלכלית מצרפית עקב קיומן של השפעות חיצוניות שליליות האופייניות לעסקה. לכן, בניגוד לדין הנוהג בישראל ובמדינות ארה"ב, ממליץ המחבר על התערבות נורמטיבית במטרה להקטין את מימדיו של כשל השוק. כדוגמא להסדר אפשרי מועלית ההצעה להתניית עריכתן של רכישות פרטיות באמצעות שימוש בדרך הפקיוח המבני.
