ארבעים שנה לדיני החברות

ריפורמה במסכת פלונית של דינים משמעה אימוץ כללי דין חדשים המשנים לטובה את המציאות. ריפורמה היא משמעותית כאשר השפעתם של הדינים החדשים על חיי החברה והמדינה היא מרחיקת־לכת. מבחינה זו, הריפורמה הרצינית האחרונה בדיני החברות לא התחוללה בארבעים השנים האחרונות — הן מושא דיוננו — כי אם לפני מאה וארבעים שנים בקרוב, כשהונהג באנגליה רעיון האחריות המוגבלת.

בפרק הראשון אנתח את מושג ״הריפורמה המשמעותית״ בהקשר של דיני החברות, אבהיר מדוע האחריות המוגבלת ניתנת לאפיון כתמורה מסוג זה וכן אמנה כמה סוגיות אחרות שהסדרתן בדין היתה יכולה להיחשב כריפורמה ״משמעותית״. בהמשך הדרך, בפרק השני אצביע על אבני־הדרך העיקריות המציינות את התפתחותם של דיני החברות בישראל, להלכה ולמעשה, בארבעים השנים האחרונות, ואף אבהיר מדוע קשה לאפיין התפתחות זו כ"ריפורמה משמעותית". הפרק השלישי, החותם רשימה זו, יציב במקומם את סימני־הדרך הנדרשים להצבתה של הריפורמה — עם הפנים לעתיד — על הפסים הנכונים. מלאכה זו כרוכה בהבנה־לעומק של התהליכים הכלכליים והמדיניים שדיני החברות אמורים להסדיר והתאמתם של הדינים החדשים לאתגרים הנובעים מן התהליכים האלה.