ארבעים שנה למשפט הציבורי

אין כל אפשרות לתת סקירה מקיפה בהרצאה קצרה של כל השינויים שחלו בארבעים השנים האחרונות באותו ענף־משפט שתואר כ״משפט המקובל הישראלי״. לא אנסה אפוא לעשות כן. במקום זאת, ברצוני לבודד את התופעה הבולטת ביותר בתחום זה של המשפט. כוונתי למהפכה הרעיונית־אינטלקטואלית בתפישת בית־המשפט את מהות תפקידו השיפוטי. התפישה המקורית, שלפיה תפקידו היחיד של בית־המשפט בתחום המשפט הציבורי הוא להכריע בסכסוכים בין האזרח לבין הרשות נזנחה והוחלפה בתפישה הרואה את בית־המשפט כמוסד האחראי לחוקיות המנהל הציבורי, או כפי שבית־המשפט עצמו נוהג להגדיר את העניין: לשלטון החוק. אחלק את הרצאתי לשני חלקים: בחלק הראשון אעמוד בקיצור על השינויים הבולטים שחלו בפסיקה הדנה במשפט הציבורי בשנים האחרונות, ועל התפישה השיפוטית העומדת מאחורי שינויים אלה. לאחר־מכן אנתח כמה פסקי־דין שניתנו בשנתיים-שלוש הראשונות לקיומו של בית־המשפט העליון בישראל תוך ניסיון להציג את התפישה השיפוטית שעמדה מאחורי פסקי־דין אלה. נראה לי שהצגת תפישה זו די בה לחשוף את עוצמתה של המהפכה השיפוטית האמורה.