שיפוט ומשפט בעניני אבהות

השאלה האם אבהות היא אהד מ״עניני המעמד האישי״ במובן הגדרת סימן 51 לדבר
המלך במועצה היתד. עד היום בחזקת שאלה תיאורטית גרידא ורק לאחרונה ראה בית
המשפט העליון צורך להיזקק לה לגופה ולענות עליה בשלילה. אקדים ואומר שאין
בדעתי לחלוק על הפרשנות שניתנה על־ידי בית המשפט לסימן 51 לדבר המלך, פרשנות
הנראית בעיני כמשכנעת מבחינה פורמלית. ענין האבהות הושמט מרשימת ׳׳עניני
המעמד האישי״ בסימן 51 הנ״ל, רשימה הנראית כ״נומרוס קלאוזוס״ ורק בדוחק
הכלול (legitimation) רב ניתן לדחוס את ענין האבהות לתוך המושג ״לגיטימציה״
באותה רשימה. מטרתה של הלגיטימציה היא לשנות את מעמדו של ילד הנחשב כבלתי
חוקי, כמן שנולד מהורים שלא היו נשואים זה לזו, למעמד של ל ד חוקי. בלגיטימציה
נוצר איפוא יחס של אבהות חוקית על־ידי אקט משפטי קונסטיטוטיבי, מה שאין כן
בתביעת אבהות בה מתבקש בית המשפט להצהיר על קיומו של יחם האבהות
עם זאת נראה לי שיש מקום להסתייג מן המסקנה לפיה, השמטת . כעובדה טבעית
ענין האבהות מסימן 51 יש בה כדי להפקיע את שיפוטו המקביל של בית דין רבני
בתביעת אבהות, כיון שלפחות לענין שיפוט זה הרשימה בסימן 51 אינה ממצה. לשם
בירור שאלה זו מוטב לבחון את מכלול ההשלכות הצפויות מהוצאת ענין האבהות
מגדר עניני המעמד האישי המפורטים בסימן 51 לדבר המלך במועצה.