מי מפחד מן המתנדב ? דין הפורע חוב חברו

לאור הגדרתו המקובלת של המונח ״חיוב״ כקשר משפטי אישי בין שני אנשים (או שתי קבוצות אנשים), בעל־חוב וחייב בלבד, לא יהיה מקום לכל התערבות מצד אדם שלישי; ואדם שלישי שפרע את החוב לא ימצא כנראה עילה לחזור על החייב, אלא מכוח חיוב נוסף הנובע מכריתת חוזה. כך, למשל, חייב הפונה ל״זר״ ומבקש ממנו שישלם את חובו, ייראה כמציע לו שיפוי מתאים; והענות לבקשתו תתפרש כקיבול אותה הצעה. בהעדר פניית החייב עשוי הפורע להיחשב כאדם אשר, תמורת התשלום, הסכים הנושה להעביר לו את החוב, והמחאה כזו תתקיים אף ללא הסכמת החייב. ברם מה דינו של פורע אשר אין בידו להוכיח שאמנם היתה בקשה מצד החייב או המחאת החוב מטעם בעל החוב? כידוע, ניתנת לשאלה זו, בדרך כלל, תשובה שלילית: הפורע ייחשב כ״מתנדב״ ותביעתו לשיפוי תידחה. מטרת מאמרנו זה היא לבדוק אם עומדת תורת המתנדב בפני הביקורת.